[inbardaf]

../images/Emo10.gif../images/Emo14.gif

מישהוא היום באחד ממקומות העבודה שאני עובדת איתם הזמין אותי לדייט. אמרתי כן. (הוא ממש נחמד ואנחנו מדברים הרבה..) ואז חזרתי למשרד של החברה שלי וחשבתי - ועכשיו מה? מה אני אמורה לעשות אם הא-מיניות הזו? לתת צ'אנס? לנסות בכל זאת? לספר כבר בהתחלה? אני יודעת שאמרתי כאן בעבר שלדעתי צריך לספר בהתחלה ואני עדיין חושבת ככה. אבל הגברים סביבי בעבודה, כולם אומרים לי כל הזמן לא לספר.. מה עושים?

 

[Larik]

קחי את העצה שלי בערבון מוגבל!

כי הרי, אני גבר ובנוסף אני א-מיני, ככה שקשה לי להבין איך גברים קונבנציונאליים חושבים ומרגישים. דבר ראשון אני אומר שתצא איתו, אני מניח ששום דבר מזיק לא יכול לקרות (אלא אם כן את מתכננת את זה). דבר שני - את חייבת לספר לו את זה בפגישה הראשונה, ועדיף לספר לו את זה פנים מול פנים, ובמידה יהיה מדובר בארוכת ערב עם יין, אז מומלץ לעשות את זה אחרי הכוס השנייה. ולמה לספר בפגישה הראשונה, כי סביר להניח שאם לא תספרי לו ותמשיכו לצאת, אני מניח שהבחור איתו את יוצאת ירצה יותר מאשר אהבה אפלטונית ואחרי זה יהיה ממש חבל לאכזב אותו.

 

[amb2]

"אני גבר ובנוסף אני א-מיני"????

קשה לך להבין איך גברים קונבנציונלים מרגישים??? אתה חיי בסרט . מי שאמיני גבר או אשה הוא ממש לא מיוחד. ההפך... בדרכו המוזרה הוא נהנה פחות מהחיים, מהמניים המצויים שעושים סקס או טרודים בחיפושים אחריו.... לא שזה כזה חשוב או מעניין בעיניי... אם תגיד למישהו מיני שאתה א-מיני הוא יסתכל עליך כאילו אתה עב"מ או מוזר או מסכן....תבחר מה מתאים לך

 

[Larik]

שמתי לב לזה כבר

תודה.

 

[Berethor]

אנחנו לא קונבנציונלים

קונבנציונלים זה אלה שרוצים מין 24 שעות ביממה ולא אלה שלא "צריכים" בכלל...עדיף עב"מ ממסכן!

זה באמת לא קשה להבין, צריך ידע בסיסי בזאולוגיה..

 

[מאיה הסגולה]

דעתי...

אני אישית חושבת שכן כדאי לך לצאת איתו....כי עדיף להתחרט על דברים שעשית מאשר על דברים שלא עשית. אני סיפרתי למלא בנים על ההתחלה את כל העסק כי רציתי שהם יירדו ממני..וזה איך שהוא הוריד לי לחץ..אבל משום מה זה רק עוד יותר ריגש אותם. אני בתקופה שלי עכשיו אומרת על ההתחלה שאני רוצה קשר רק רוחני....והם דווקא אוהבים את זה. לא היה אחד שלא אהב את זה. יחד עם זאת....אני חושבת שצריך לעשות את זה עם טקט..כאילו לא לקחת את זה כתנאי של הכל או לא כלום על ההתחלה. תעשי את מה שהלב שלך מורה לך. הלב תמיד צודק. האינטואציה חכמה מהכל.

 

[מיס דייזי הופקינס]

צאי איתו! מדייט אחד לא נכנסים להיריון... ../images/Emo8.gif

אולי זה לא ממש מתאים, אבל בא לי משל מהחיים: יש חנות נעליים שאני אוהבת, והיה בה זוג שמצא חן בעיניי, אבל היה יקר מדי לטעמי, ולא ממש יכולתי להרשות לעצמי (לא שהייתי מתרוששת, אבל זה היה לי יקר לתקציב). במשך תקופה ארוכה הייתי עוברת ומתבאסת בכל פעם מחדש. יום אחד החלטתי שיאללה, אני רוצה למדוד! אז מדדתי, וגיליתי שכמה שהנעליים היו יפות על המדף (וגם על כפות רגליה של מישהי שהיכרתי) הן היו ממש לא נוחות. הן נראו נורא יפות ונוחות, אבל בפועל - אכזבה אמיתית. אז חשבתי לעצמי שלו רק מדדתי אותן בפעם הראשונה, הייתי חוסכת לעצמי חודשים של תסכול... מאז יש לי מנהג קבוע: כשאני רואה בחנות בגד או נעל שמוצאים חן בעיניי אבל יקרים מדי, אני מתעלמת מהמחיר ומודדת. הרבה פעמים אני מגלה שבלאו הכי זה לא מתאים לי וגם במחיר זול לא הייתי קונה, אז זה מיד מוציא את התסכול מראש. במקרה שזה כן מתאים, אז מתחיל הדיון עד כמה זה באמת מתאים. אם זה ממש ממש מתאים לי, יכול להיות שזה מצדיק את המחיר, אם אני עד כדי כך מרוצה. לפני כמה שנים הלכתי עם חברה להסתובב בקניון, סתם. היא נכנסה גם לחנויות יקרות כי היא חיפשה שמלה לאירוע והייתה מוכנה להשקיע, והלכתי איתה. באחת החנויות היא מדדה שמלה שמצאה חן בעיניי מאוד, אבל עלתה 500 ש"ח. מעולם לא קניתי פריט לבוש כלשהו במחיר כזה. בכל זאת מדדתי, וכ"כ אהבתי את עצמי בתוכה, שהחלטתי לפרגן לעצמי ולקנות. מאז היא "שמלת החתונות" הקבועה שלי, אני נהנית ללבוש אותה (זה כבר הופך את החתונה לאירוע משמח מבחינתי...

) והיא קוטפת מחמאות קבוע. היה שווה? לגמרי. אז אחרי שקשקשתי יותר מדי על עצמי ועל המנטרה שלי בקניית בגדים... מה שבעצם רציתי להגיד זה, שלדעתי אין לך מה להפסיד. אם לא מנסים, לא יודעים, והרבה פעמים יש הפתעות בחיים. צאי איתו, תראי איך הדייט מתפתח, איך הכימיה ביניכם. אם לקראת סוף הדייט את רואה שזה בן אדם לעניין וחושבת שיש מצב לדייט נוסף, יכול להיות שזו הזדמנות טובה לספר לו. אם תגלי שבלאו הכי "זה לא זה", אז גם אין טעם לספר, תיפרדו כידידים, שלום שלום.

 

[snoopytush]

עינברי אמרתי ואומר זאת שוב

לפעמים יש לנו קטע של חסך בתחום הרומנטי והריגושי ( בעיקר אצל אמיניים בישראל...

) אם תצאי איתו ותהני עימו בארוחה ותספרי לו בסוף הערב כל אחד מכם יצא נשכר. הוא יצא נשכר כי זכה להכיר אאותך ולא הולכת אותו שולל ואת תצאי נשכרת לפחות מהחוויה הרי הסכמנו שזה שונה לצאת עם בן לפחות מבחינת תחושת הרומנטיקה. אז לערב אחד go for it honey

 

[Berethor]

say It, say It out loud

במקום להקשיב לעצמך את מקשיבה לגברים המיניים והשקרנים סביבך. את חייבת לשים תדברים על השולחן ולא להסתיר מה שאת! אם את מוכנה לתת צ'אנסים ולתפשר זה רק אחרי שאמרת תאמת. גם הוא צריך להחליט.

 

[AL212]

לצאת

למה לא? דייט זאת פגישה רומנטית. אני מאמין בלא לספר, כי אני רואה בא-מיניות עוד פער בציפיות שיכול להופיע, מתוך אלפי פערים אחרים שמתעוררים במהלך קשר. אין חוק שאומר שחייב להיות סקס בקשר, אנחנו לא צריכים להתיישר לפי האנשים המיניים. אולי הוא יקדים אותך וירגיש צורך להתנצל בתחילת הפגישה על זה שהוא מיני, ואם תסלחי לו על זה, אולי תצאו לעוד דייטים אחרי זה.

 

[snoopytush]

לא מסכימה

נכון שיש הרבה פערים אחרים בזוגיות אבל לא להגיד לאדם שיוצאים איתו והוא מיני שאתה אמיני זו הולכת שולל חמורה מבחיניתי. אם אתה לא יודע שאתה כזה ניחא אבל אם אתה מודע לעובדה זו זה פשוט ליצור מערכת יחסים שמלכתחילה לא תצליח ולגרום לפרטנר להשקיע אנרגיה ורגשות בקשר שמלכתחילה לא מתאים לו וזה פשוט לא בסדר.

 

[snoopytush]

מבחינתי זה כמו הומו שעובד על אישה שהוא סטרייט

 

[amb2]

אין דבר כזה...

על אשה אי אפשר לעבוד...יש לה תכונות על בינהן יש את התכונה הזו שאי אפשר לעבוד עליה

 

[Berethor]

../images/Emo45.gif

 

[AL212]

"הולכת שולל חמורה"?

אני לא חושב שאדם צריך להתיישר לפי המיינסטרים. זה בסדר להיות מיני, וזה בסדר להיות א-מיני. אף צד לא צריך להתנצל כאן, יש פער ששני הצדדים שותפים לו. ברור שאם זה עולה, לא צריך לשקר, אבל הרעיון של לספר מראש, מניח שמשהו לא בסדר איתנו. זה בסדר גמור לא לרצות להתעסק עם נוזלי גוף של אנשים אחרים (

) זה גם בסדר להעדיף גברים ולצאת עם אישה. בכלל, הומו שמעדיף רק גברים ולא יכול להרגיש כלום כלפי נשים זה נדיר. אנחנו בני אדם, ורגשות מתעוררים בטבעיות כלפי בני אדם אחרים, בלי קשר למינם. כמובן, שאם הוא משקר ומזייף, ואומר לה שהיא סקסית כשהוא לא מרגיש כלום, אז יש מרמה. התיוג של הומו, אסקסואל וכו' נועד בשבילך, כדי למצוא קבוצת הזדהות, לא כדי להכניס אותך למשבצת שמחייבת אותך להצהיר על עצמך בפני כל העולם. חבל שאת בוחרת להפנים דיכוי.

 

[snoopytush]

כן זו הולכת שלל חמורה

זה שאתה אומר למישהי שאתה אמיני לא אומר שמשהו בך לא בסדר זה רק מעלה פריט מידע שחשוב שהיא תדע. זה כמו שאישה עם ילדים תגיד למי שהיא תצא איתו שיש לה ילדים כי זה מידע חשוב מאחר שיש אנשים שלהם זה מפריע ( למרות שלדעתי זה יתרון אבל שיהיה ...). יכול להיות שהומו ימשך מעט לנשים אבל המשיכה הדומיננטית אצלו תהיה לגברים ככה שהוא לא יוכל להעניק לאישה מה שסטרייט יעניק לה בדרך כלל ( אלא אם כן הוא פתאום יגלה שהוא בי). וזה לא קטע של להתנצל זה קטע של להיות כנה וזה קשור גם לאחריות אישית. יש שני דרכים לשקר להגיד משהו לא נכון ולפעמים לא לספר משהו שהוא מאוד חשוב גם זה שקר. יש פערים שניתן להתגבר עליהם נניח יכול להיות שלשני האנשים יש אולי תחומי עיניין קצת שונים הוא אוהב מטאל והיא מוזיקה קלאסית, אולם במקרה של מיניות אצל מיניים לא ניתן להתפשר כי זה נושא חשוב מדי עבורם. אם תספר לה רק כשהנושא יעלה נניח כעבור שלושה חודשים רב הסיכויים שהיא תרצה לעזוב אותך אבל יהיה לה קשה וכואב יותר כי היא תספיק להקשר אליך רגשית . חבל לזרות עוד מלח לכאב עדיף לחסוך אותו ושהיא תדע מלכתחילה למה היא נכנסת.

 

[AL212]

את מניחה

שזה נושא חשוב מדי והכרחי עבור מיניים. אני חושב שיש דרגות שונות של מיניות, ושזה לא חשוב לכל אדם באותה מידה.

 

[מיס דייזי הופקינס]

זה כנראה נכון, אבל אין לה זכות לקבוע בשבילו

ומאחר שהיא לא יודעת מראש מהן העדפותיו המיניות, זה לא יהיה הוגן להניח כך או אחרת, ועדיף לדבר על זה ולבדוק ששני הצדדים רואים את הנושא עין בעין. יש דברים מהותיים שחייבים לספר לבן/בת הזוג כי אחרת אין התאמה וזו זוגיות שמבוססת על שקר שסופו להתגלות ואז יהיה הרבה פחות נעים. א-מיניות נופלת בקטגוריה הזו. אני לא חושבת שהיא צריכה לספר לו בשנייה שהם נפגשים, אבל כן, זה צריך לעלות בשלב מוקדם בקשר, אחרת אולי אין בו טעם בכלל.

 

[AL212]

מפריעה לי בעיקר

ההתייחסות שלכם לנושא כאל שקר והונאה. מי קובע מה מהותי ומה לא? ולמה הצד השני שלא יודע מה העדפותיה המיניות מראש לא צריך ליזום את השיחה? זה נושא שיעלה באופן טבעי במהלך הקשר. או שיהיה פער בציפיות, או שלא. אם יש פער בציפיות, הוא יכול לגרום להפסקת הקשר, או שלא.

 

[מיס דייזי הופקינס]

זה בדיוק העניין, שאתה לא יודע מה מהותי ומה לא

אבל אתה יודע, למשל, שאם יש נורמה מסוימת, או משהו מקובל, ואתה טיפוס שאוהב משהו שונה מהמקובל (במין, או בכל דבר אחר שנוגע לקשר) אז ראוי להבהיר עמדות ולתאם ציפיות מראש, כדי לחסוך הרבה עגמת נפש לשני הצדדים בהמשך. אני לא אומרת שזה צריך להיות המשפט הראשון בשיחה או להדפיס את זה על חולצה, אבל כן, זה צריך לעלות די מהר, בשלבים הראשונים. אם יש ספק - אין ספק. אם אתה חושב שאולי זה מהותי לצד השני, למה לא לספר ולתת לו לשפוט בעצמו? במקרה שזה לא מהותי, אז הוא יגיד "אה, שטויות", והנה המשכנו הלאה וירדה אבן מהלב והכול מצוין; ובמקרה שזה מהותי, לא עדיף לספר כבר עכשיו במקום סתם למרוח הלאה מערכת יחסים שאין לה עתיד? תראה, בכל מקרה, מערכת יחסים בריאה מבוססת על כנות ועל תקשורת בריאה בין הצדדים. מערכת יחסים שבה מסתירים מידע אחד מהשני היא בכל מקרה לא מתכון טוב להצלחה, וסביר להניח שהיא "חיה על זמן שאול" ותתפוצץ יום אחד (והבאסה היא שלרוב זה בזמן הכי לא מתאים ולא נעים, חוק מרפי כזה).