למה בכלל?

[הליברל האחרון]

אין הבדל

סך הכל יש לך יצר ישרדות.

 

[הליברל האחרון]

*הישרדות

 

[שבתאי]

לא הבנתי

 

[הליברל האחרון]

אני יפרט

נכון שמנקודת מבט שלך אין הבדל אם תמות עוד דקה / מחר / עוד מאתים שנה. הרי ברגע שתמות הכל יתאפס וימחק. תאי הזיכרון במוח שלך ימותו יחד עם שאר הגוף. אם פועלך בחיים יזכר זה מה שהסביבה תזכור אותך. אבל זה כבר לא יהיה רלונטי אליך. כל הבאסה. אם כן למה כולם לא מתאבדים? פשוט המציאות והקיום שלנו באו קודם להתפלספויות שלנו. האדם הוא מכונה אבולוציונית שחי את הרגע. יש לך גירויים מהסביבה, יש לך יצר לשרוד זה מה שמניע אותך. בדיוק כמו שאם יהיה לך גירוי מענג ומספק למוח לא תשאל את עצמך שאלות כאלה אלא פשוט תחייה בכיף.

 

[uri80]

זה לא משנה. אתה באמת הולך למות.

אבל אם אתה כבר במילא הולך למות מתישהו, למה שלא תעשה כמה דברים מעניינים קודם? תכיר כמה אנשים, תאהב, תטייל, תהנה, תלמד, תחיה, תקרא, תרוץ, תשחה, תביא כמה ילדים לעולם, תראה אותם גדלים. מה יש לך להפסיד? אתה עוד עלול להנות מהדרך.

 

[נמאס להתבחשש]

אומנות הפרקטיקה

 

[קלידוסקופ]

איפה מכירים אנשים חדשים?

אני מחפש להכיר. בכנות.

 

[שבתאי]

פה, בפורום יש לך איזה חמישים

צריך עוד??? בה.ל.ל אפשר ובמקום העבודה. קרא בלוגים של אנשים, תידלק על מישהו שנראה לך חכם, תגיב לו. עוד ועוד ועוד, תתכתבו, תיפגשו ואולי תהיו חברים. אתה יכול לנסות את זה גם על בחורות - אולי יעבוד, מי יודע...

 

[uri80]

בכל מקום אפשרי. פשוט צריך לצאת יותר מהבית,

לנסות להכיר. האינטרנט למשל גם הוא דרך לפעמים להכיר אנשים עם תחומי עניין משותפים.

 

[קלידוסקופ]

וואלה. לה

באמת

 

[שבתאי]

אורי היקר

עם כל הכבוד-ויש כבוד, אני חושב שהגישה שלך - על הפנים. נעזוב כרגע אותי בצד. לא למדת שעולם הערכים משתנה מאדם לאדם-ושיש אנשים שכל הרשימה הזו שמנית לא עושה עליהם רושם? מה חשבת לעצמך שאני לא יודע לשחות? שאני לא קורא? שאני צריך תזכורות??? ובכן לא. אני קורא, נהנה, לפעמים מאוד - ולפעמים כל ההנאות האלה נראות לי תפלות - פתאום כך, הן נראות לי אפסיות, לא מגרות ולא עושות לי כלום - ואני לא מדבר רק על הנאות קטנות, כמו קריאה, שחיה ואכילה - אני מדבר על אלו הגדולות - סקס, כבוד, אהבה - גם אלה לפעמים ניראות לי כלום, אפסיות - ושלא שווה בעצם לחיות בשבילן. ברגעים הללו לא יעזור לי אם אנקה את הבית - אני צריך "לומר" את זה. אולי לכתוב את זה, ואז כשאני מבין מה עובר עלי, בלי לברוח מזה, אז יש לי כזאת תחושה מדומה של שליטה-שליטה במצב שלי שאני לא באמת שולט בו... לפעמים, כשאדם מרגיש חלש, צריך לדעת לרדת אליו, להזדהות אתו, עם כאבו-לא לדבר אל אחרים דרכו - לא לנצל את ההזדמנות כדי להציג השקפת עולם חלופית. והבוקר הירגשתי חלש. וסליחה שאני מוציא עליך את העצבים... אני באמת מכבד אותך... שבתאי

 

[isackris]

כי כמה שתדע יותר ילד,

אין לי מושג איך אתה מרגיש כרגע, חזק, חלש, או עצבני, אבל אני לא מתכוון לרדת לך. העלית נושא די מעניין שגם נורא קשור לפורום ולמרות שהנושא הועלה עשרות פעמים והוא קצת נדוש בכל זאת לא נס ליחו, ועדיין ניתן לדסקס עליו ולהרגיש פילוסופים לחמש דקות. וכאן בנאדם בא ומשקיע עונה לך את מה שהוא מרגיש בנושא, משתתף בתסכולך, ופורש גישה חדשה, דרך חיים פשוטה אולי אך רבת רבדים וגוונים ובעיקר המון היגיון. שהרבה אנשים חיים לפיה ויודע מה, אפילו שלמים עם עצמם. אני כשלעצמי גם הייתי חסיד של הגישה הזאת. ועל כך הוא מקבל קיתון של שופכין, תן לי לומר לך שבתאי הרבה אנשים מתוסכלים בחיים בגלל שחסר להם הכרה חסר להם כבוד, והם מנסים להשיג אותו בכח בשכחם את מאמרם ז"ל "איזהו מכובד המכבד את הבריות". מכבד בכנות, מכבד באמת, ולא מזלזל בדעותיהם בנונשלנטיות ומסיים את תשובתו ב"אני באמת מכבד אותך" דיפלומטי וריק מתוכן. <isackris במפגן תמיכה לכבוד הדדי>

 

[uri80]

שבתאי היקר, יתכן והגישה על הפנים אבל לפחות

עבורי נראה שהיא עובדת רוב הזמן, כך שכנראה לחלק מן האנשים היא לא כל כך על הפנים. אתה יודע מה? כשאני משווה את מצב הרגשתי הכללי לחלק ניכר מהאנשים שאני מכיר, הייתי אומר אפילו שהיא עובדת יותר טוב מהממוצע. מצטער, אם ציפית להסכמה טוטאלית עם הרגשתך אני מצטער לאכזב אותך אבל כזה אני. אני לא הטיפוס המחבק ולא ממש חשבתי להתחיל קריירה כפסיכולוג. זה נובע מכך שאם הכל נראה לך תפל ואיבדת הערכה לשום דבר, לא אני ולא אף אחד אחר יוכלו לעזור לך. אתה באמת יכול לסגור את הבסטה כבר מעכשיו ולהחזיר ציוד. הרי מה הטעם? אין לי מושג ממה אתה נהנה או מה חשוב עבורך. נתתי דוגמאות שונות וכל אדם מוצא את הדברים שחשובים לו אישית, קטנים או גדולים. אין זה חשוב ובלבד שאותם דברים אלה משמעותיים עבורו. הנקודה שלי היא שהדברים תלויים בעיקר בך. חפש משהו, כל דבר שהוא שחשוב לך ונסה להשיג אותו. מצא איזו מטרה. אני לא מדבר אל כל העולם, אני מדבר אליך. הבחירה בסופו של דבר רק בידך.

 

[יאללה דיי]

מאז שאדם נולד

החלה הספירה לאחור למותו בתכלס מה שהיה איתך לפני שנוצרת זה מה שיהיה איתך אחרי שתמות המחשבה על זה מפחידה שאתה פתאום נגמר אבל זה החיים אין מה לעשות. אגב האם מטרידה אותך המחשבה אולי אני יגיע ל``עוילם האמת``? שמה כידוע אין תירוצים...

 

[יאללה דיי]

מה הקשר הדת?

הדת יצרה את המוות? הדת היא התשובה לחידת החיים.

 

[נמאס להתבחשש]

למה בכלל 2

למה אנחנו כל הזמן חושבים על החיים במקום לחיות אותם. למה אנחנו כל כך ביקורתיים ושיפוטיים,. כלפי עצמנו, כלפי הסביבה, כלפיי התנאים, כלפי העבר וכלפיי הטעויות שנעשו. למה המגנט בעל ההרס העצמי הזה מצליח להשפיע בכל פעם. כמו אבן שואבת למחשבות מעיקות בעלות מבוי סתום מחד ומייאשות מאידך. כאילו שזה עוזר, כאילו שזה משנה. כאילו שזה הופך דברים למעט יותר ברורים. נ.ב. לשם ההבהרה. רק על עצמי לספר ידעתי.

 

[האיש והמסכה]

בגלל שלחיות זה מאמץ

עבודה סביבה וכו' ואז כל פעם אנו שואלים ת'צמינו בשביל מה להתאמץ? האם זה שווה את זה?

 

[שבתאי]

כי זה משקר לנו

נראה לי שזה בגלל שזה נראה כאילו יש שליטה כשמבינים-וזה מה שאנחנו רוצים, שליטה על החיים...

 

[נמאס להתבחשש]

שליטה עלק

כשאתה דוס יש לך יותר אשליה בעניין השליטה על החיים. רק בגלל שאתה הולך בדרך ידועה וקבועה שמאות הלכו בה לפנייך ומאות (למרבה הצער) יצעדו אחריך. אבל האסונות/ההפתעות לא ממש מבחינים בין חובשי כיפה לעונדי עגילים רוצה שליטה? תחליט שאתה שולט. הרי בין כך אין זה משנה אם תחליט כך או לא. גם כך תשנה תוכניות כל הזמן, גם כך לא תדע מה אתה באמת רוצה לעשות כשתהיה גדול. גם ככה תגדל מבלי לשים לב. אם זה אם לכל אלו אתה רוצה גם להוסיף את אשליית השליטה, יאללה. גו פור איט.

 

[עובבי]

לידעתך-זה משנה מאוד

כשמתים אי אפשר לנשק עם לשון ואי אפשר לנשוך צוואר של אף אחד