זה עניין של גישה
אני אישית חושבת שילד בוכה (בצדק או בלי 'סיבה') הוא באיזו מצוקה - והוא צריך לדעת שאת שם בשבילו. לא לתת לבכות לבד, כי הבכי מכניס להיסטריה, ואח"כ יש תחושה של אני במצוקה ולא מתייחסים אלי....זו תחושה נוראה. אני/הבעל יושבים לידו עד שהוא נרדם, כשבוכה, מלטפים, ומשננים כמו מנטרה, עכשיו לילה, אנחנו ישנים בללה, שים ראש, אמא/ אבא פה איתך, אמא/אבא שומרים עלייך....וכו'. לא מוציאים מהמיטה, עד היום יש ילות שלוקח הרבה זמן ובכי, ויש לילות שתןך 5 דקות הוא נרדם. סה"כ, יש גישות כמו ה-חמש דקות שאומרות לתת לילד לבכות, אני אישית לא מאמינה בזה. אני חושבת שהנוכחות שלכם תקנה לה בטחון.