[רגישה1855]

אוף כבר....

 

[פרפר בתוך אגרוף]

המון זמן שלא היית כאן.

רוצה לספר קצת על המקום שבו את נמצאת היום?

 

[רגישה1855]

המקום הזה.... טריגר

המקום הזה הוא רע, הוא מתיש, הוא מייאש , הוא גומר את כל הכוחות אין לי את הכוחות להיות רעבה אז אני אוכלת, ואין לי את הכוחות לאכול אז אני רעבה אני שונאת להקיא אבל משהו משתלט עלי באותו הרגע ( אני משתדלת כמה שפחות שזה לא יהפוך להרגל של ממש) אני בחרדה גדולה וענקית אני כל הזמן מבטיחה שאני אפסיק, אבל זה גדול ועוצמתי מידי וההבטחה לאט לאט דועכת ירדתי - אבל עצוב לי כי אני בטוחה שכבר עליתי יש לי תפריט ואני לא מצליחה לעמוד בו וכועסים עלי, ואני באמת לא מצליחה אני נפגשת עם הדיאטנית רק בעוד חודש... אני בצבא והוא עושה קצת בעיות... קשה לי במקום הזה עם הזכרונות והכאב ... והרצון שזה יעלם - גם כשאני לא אוכלת... זה לא נעלם אני רוצה לחזור לרקוד, אני רוצה לחזור לעשות ספורט - אין לי את כוחות. אני מפחדת שזה לא עובר.... זה רק ניהיה יותר גרוע. אני יורדת ואני לא רואה הבדל וזה מתסכל אותי. כואב לי באמת באמת... אמאלה...

 

[קולדון]

היי

ומה המצב שלך מבחינת טיפול? יש מישהו שיודע מה קורה איתך? את רוצה בשביל עצמך חיים אחרים, זה ברור מההודעה שלך. במצבים כאלו צריך לפעול... כמו על רובוט. אין לך כוחות ואין לך מוטיבציה מספיקה? את מתייאשת מהר? נלחצת מהשינויים למרות שאת כן רוצה אותם ולא מעדיפה להמשיך להתדרדר...? תחליטי על הפעולות שצריך לבצע sos, לא דברים ענקיים. דברים לעכשיו. משימות שאת יכולה לבצע על אוטומאט. לדאוג לטיפול אם אין. לאכול את הארוחות האלו כל יום בלי לוותר וגם אם אין תאבון וגם כשזה צורך כל כך הרבה כוחות ואנרגיות. בלי לוותר, גם אם קשה, גם אם מפחיד, ואפילו שזה ממש לא פשוט. הרצון לוותר ולהכנע קשור גם לפחד מהשינוי שיבוא עם האכילה. אל תכנעי לפחד הזה, את רואה כמה את סובלת עכשיו. שינוי מהמצב הזה הוא לא קל, אבל הוא הצ'אנס היחידי שיש לך לחיים יותר טובים, אפילו זה יקח זמן ואפילו שזה תהליך והוא לא אחד פשוט.