ברונקוס - דולטס (וקטנה מקיי.סי-פיטס'
Oops he did it again.... מצחיק שדיברת על מאדן, כי באמת שבאיזשהו שלב במשחק אתמול, כשטיבו דפק איזה ספין-מוב הזוי באמצע המגרש (ואז תוקל באכזריות אחרי 2 יארד בערך) התחלתי לחשוב שאולי באמת כל הקטע פה זה שאלוהים יושב על האקס בוקס שלו וטיבו זה ה Created Player שלו... סתם, אבל באמת שהפעם זה ממש לא יהיה הוגן לדבר רק על טיבו שוב. הוא היה לא רע, לא עשה טעויות והזיז את הכדור גם דרך האויר סוף סוף , אבל באמת שהפעם הוא לא צריך להיות הסיפור המרכזי. ההגנה של הברונקוס באחד המשחקים הכי טובים שלה. אמנם בלי חטיפות (שזה מפתיע בהתחשב בסטט' של ריברס במשחקים האחרונים), אבל עם עצירות קריטיות מתי שהיו צריכים אותם. באמת שהם לא מקבלים מספיק קרדיט. תכלס, בלי ההגנה החייתית הזו, טיבו לא היה יכול לנצח גם את ארבעת המשחקים הקודמים. זאת הגנה מפוצצת בכישרון, עם איזון נכון בין וותיקים (דוקינס, ביילי) וצעירים (דומרביל, וון מילר, אנדרה גודמן) ועם המנטליות הכי קשוחה בליגה לדעתי. מה שכן, לדעתי המשחק הזה היה צעד מאוד חשוב בדרך להשלמה של אלוויי, זאנדרס ופוקס עם טיבו. אלוויי נראה שמח במיוחד (בניגוד לחיוכים המזוייפים ומחיאות הכפיים המנומסות במשחק הקודם), פוקס כבר ממש מדבר בחיוב על טיבו (פוקס כבר כמה משחקים מתחיל למצוא מקום על העגלה של טיבו) ובאופן כללי, נראה לי שהאווירה סביב טיבו מתחילה להיות יותר חיובית. זה לא רק בגלל הניצחון, זה הרבה בגלל העובדה שטיבו מתחיל להראות ניצוצות גם במשחק המסירה שלו. זה עדיין לא מושלם ועדיין לא קורה מספיק, אבל כשטיבו כן מחליט למסור, זה עובד ואפילו עובד טוב (ודרך אגב שאפו גם לקו ההתקפה של הברונקוס שנתן לטיבו פאקינג שעות בכל מהלך מסירה). ועם ההפסדים של הדולטס ושל הצ'ימפס, הברונקוס כרגע בעמדהמצויינת בAFC ווסט, משחק אחד מאחורי אוקלנד שנשארו להם משחקים מול גרין ביי ומול דטרויוט, מעבר לזה שגם הווייאלד קארד כבר לא נראה כזה בלתי אפשרי. כיף להיות אוהד של הברונקוס השנה, לא משנה איך הניסוי הזה ייגמר, הדרך ממש מהנה.