Celluloid Hero
New member
לאחרונה אני מכור לגמרי לאלבום הבודד שחבורה הנורווגית חולת הנפש בשם Deep turtle הוציאה באמצע שנות ה-90. אפשר להגיד שהוא מעין המשך לאלבום הראשון של מיסטר באנגל- מעין שאיבת השראה ושידרוג בו-זמנית. הנורווגים היו חזק בעניין המטאל-funk-ג'אזי הקירקסי שמחליף קצב כל רגע בערך , כמו הבנאגלים, אבל גם היו חזק בעניין האתני לפני שהבנאגלים חשבו על זה. שילוב של צועניות, איטלקיות, מקצבים לאטיניים, מה שאתם רק רוצים -הכל לפעמים נכנס לתוך קטע ארוך אחד. אם השילוב נשמע פסיכוטי וניתן ליישום באופן היפראקטיבי הם יילכו על זה. למעשה הם כל כך אחוזי דיבוק קינטי באלבום הזה, שאם תצאו לריצה מהבית כשהחברים האלה מתפמפמים ברקות שלכן ייתכן שתמצאו את עצמכם בסוף האלבום עוצרים 5 ק"מ מבייירות רכובים על קנה תותח רכוב על טנק רכוב על הגלובוס.
בקיצור, העסק הזה שטני וקטלני, וגם כשהם יורדים לרגע מקצב ההארדקור המסחרחר לקצב האיטלקי, בניטו מוסוליני, והמופתי גם יחד היו מאשרים את הסאונד המרושע הזה למטרות עינויים בתסריט של הסדרה הדרמה-קומית הנחגגת בערוצי החדשות שלנו כבר שבוע שלם. אגב, רק אני מחכה לפרק של שבוע הבא בו יודיעו לנו היוצרים כי למעשה המופתי הוא הוא היטלר בתחפושת (או שהיטלר הוא הוא המופתי בתחפושת, מה שיותר מתאים פוליטית לאותו רגע), רק שלא זיהינו אותו בגלל הכובע המוזר על הראש. איזה טוויסט בעלילה אה?.
איפה הייתי? בקקיצור, בזמנים מוטרפים אלה, כשכל מה שאני רוצה זה להתרווח בכורסא בדירה הקטנה שלי במדינה הקטנה שלי מוכת האוכלוסיה מוכת המחלה הפוסט-טראומטית הנצחית והתאגיד הכלכלי (ראה ערך - מאפיה) בדמות "ממשלה דמוקרטית" ששולטת בה כבר איזה 20 שנה, ולהאזין לאיזה אלבום רוטס-רגאיי טוב שיאזן אותי פסיכוטית, אני חורג ממנהגי, חושב על התמונה הגדולה וממליץ לכם על חבורה של נורווגים שבחרו בדרך הכי יצירתית שיש לנסות לחסל את עצמם במדינה בה אחוז ההתאבדויות הוא הגבוה ביותר בעולם. ליצור אלבום אחד כזה ו- "פוף!". אז ביחרו ב- There's a Vomitsprinkler in My Liverriver כי רק ככה נראה לשוודים הנחנחים האלה והפרסים המטופשים שלהם המוענקים לשלום עולמי... (מוענק באוסלו שבנורווגיה אתם אומרים?, חמור עוד יותר!) וכמובן, נשמור על מאזן האי-שפיות הגלובלי.
תודה סליחה, ו
