המשבר הזוגי דופק גם על דלתי...

[משוש30]

בלתק. אל תתני לו להבין שאמרת אם אתה רוצה

לך אבל אני חושבת שלא. כי את לא מתכוונת לזה ואת נשארת מרירה כי את מתכוונת ל-אל תלך. הוא מצדו שומע "אם אתה רוצה לך". מתכון מוכר וידוע לחוסר הבנות קלאסי בין גברים לנשים.
הוא לא יבין את הרמזים שלך אף פעם. תגידי את מה שאת מתכוונת אליו. ומה שאת מתכוונת הוא מה שאמרת פה. שאחיו האשים אותך. שאת מרגישה שאת זקוקה לו לצידך. שאת לא רוצה שהוא ילך לאחיו עכשיו כי את צריכה אותו לצידך.

 

[double the trouble]

מה שאחיו אמר לא רלוונטי

בעלך הוכיח במשך 4 שנים, לדברייך, שהוא לא אומר אמן על כל מה שאמא שלו אומרת.
יחסים עם המשפחה של הצד השני הם תמיד דבר מורכב ותמיד הליכה על חבל דק גם במשפחות שאין בהן דרמות. אין מה לעשות, את תמיד תהיי "אאוטסיידרית" במשפחה שלו גם אם את אהובה מאוד.
הדינמיקות שאת מתארת נשמעות איומות ונוראות, ובעלך נמצא במקום בלתי אפשרי. אל תכריחי אותו לבחור או לנקוט עמדה חד משמעית כל הזמן. תהיי את זו שמבינה אותו, שברור לה שהמצב הזה מאוד קשה לו, ותשאלי אותו מה הוא חושב שאת יכולה לעשות כדי להרגיע את הרוחות.
ברור לי שאת פגועה וכועסת, אבל שלום יחסי (אפילו קריר ביותר) עם המשפחה של בעלך יתרום לכולכם, תחשבי טוב האם המחיר באמת כל כך גבוה עבורך שאת מוכנה לפרק את המשפחה שלך בשביל זה.
לדעתי האישית וממה שתיארת זה ממש לא שווה את זה.
אני במקומך הייתי אומרת לבעלי אני שמחה שעמדת לצדי כל הזמן הזה, אני יודעת שזה קשה לך. אני מבינה שאתה במקום בלתי אפשרי ואני רוצה לדעת אם יש משהו שאתה חושב שאני יכולה לעשות כדי להרגיע את הרוחות ולעזור לכולנו.
מבינה את הרגשות הקשים אבל תנסי להסתכל על זה מבחוץ. זו לא בגידה, זו המשפחה שלו, ואמא שלו, ובתור אחת שדי מצפה מבעלה שיצדד בי מול המשפחה שלו, ברור גם לי שיש לזה גבול ותפקידי לנסות להרגיע ולוותר כדי שלא יהיו פיצוצים.
בהצלחה.

 

[עלה לא נידף]

המשבר דפק - אבל למה פתחת לו את הדלת?

אמרת שמדובר באח שהוא בקושי רואה. הוא התייעץ איתך לפני שהחליט.
מעבר לזה באמת קשה לי להבין, ואין לי מושג לגבי הצד של בעלך.

עצתי?
תרגעי, תנשמי עמוק, אמנם הגזמת - אך נשמע שהיית במצב בלתי אפשרי. תרגעי, וממקום רגוע תתחילי לדבר עם בעלך, בלי להגיד לו שכן או לא יארוז את עצמו. את בכלל לא יודעת על מה דיברו או יודעת רק חלק, ואת כל השאר משלימה מהדמיון.

4 שנים הוא לצידך והחלטת לעשות לו מבחן ילדותי, אם יחליט ללכת ללילה או להשאר איתך. גם לא מגיע לו!

 

[לבנה123]

בלת"ק - אבל בטח כתבו את זה כבר - אני

חושבת שכדרכם של משברים משפחתיים בז'אנר הטלנובלה כמו שאת מתארת דברים יוצאים מכל פרופורציה.

קחי אויר, ובפרספקטיבה אולי תוכלי להבין (אלא אם אני לא הבנתי את מהלך הדברים) שאת אמרת לו ללכת לאן שהוא מרגיש, והוא בטח מרגיש תקוע בינך ובין משפחתו (ועד כה הפגין סולידריות כמעט מעוררת שאלה רק איתך), ובטח הוא הרגיש שהוא חייב להיות שם.

כל דמיון בין זה לבין מאהבת או הזוי. סליחה כן? אבל כמי שרואה דינמיקות של בגידה כמה וכמה פעמים בשבוע - זה לא דומה. זו ציפיה ילדית (מתוקה אולי, מוכרת לכולנו אולי, אבל ילדית) שהוא ידע לקרוא את הצרכים שלך בניגוד למה שאת אומרת במובהק במילים לו.

אני הייתי כותבת לו מכתב. לא בע"פ כרגע כי זה קשה מדיי אולי. במכתב אולי כותבת את כמה שהיה לך קשה, ואולי לא היית ברורה, אבל שאת מבינה גם כמה הוא תקוע בין הפטיש לסדן עם המשפחה שלו, ושאת מבינה שזה נורא נורא קשה לו.
תהיי את זו שמוותרת במשפט השלמה הזה שיש לפעמים עם משפחות. רק תרוויחי מזה.

ותעיפי את הרעיון על מאהבת הצידה

קחי

 

[דפי אווזת הבר]

טיפול זוגי

מחפשת מטפל\ת זוגי מצויין+++ בשביל חברה

הקטץ'- באזור גליל מערבי- נהריה וסביבתה. מישהי מכירה??

 

[לבנה123]

אפשר גם לברר דרך הקופה, ולשמוע את ההמלצה

של הפסיכולוג של הקופה באזור (למי ללכת), ואפשר גם לחפש באתר של איט"מ (אגודה לטיפול זוגי ומיני נדמה לי?). לא שכל מי ששם מוצלח (מהניסיון שלי ממש לא) אבל לפחות הם מוסמכים לטיפול זוגי.

בהצלחה!

 

[גלים גלים]

זה לא משבר זוגי, זו מריבה.

 

[גלים גלים]

ברח-(ויועד לכותבת הראשונה)

לפי מה שתארת, את כועסת ומותר לך וקשה לך -

אבל -במונחים שלי- זו מריבה. רק מריבה. לא בגידה, ולא משבר. זה לא נעים, ומה שאת מתארת לגבי משפחתו -יצירת המשברים החוזרת על עצמה, מתיש נורא ובלתי אפשרי. אבל זה לא דפוס שלו. זו תגובה בודדת לדפוס שלהם. הוא היה בעמדה בלתי אפשרית, ומעמדה זו- וכששניכם נורא נסערים -שניכם פספסתם ולא הבנתם בזמן את הצורך שלך בנוכחותו. קורה!
אם את שואלת אותי..קחי נשימה עמוקה. לא לדון בנושא עד שהילדים יכנסו לביתספר ואז תעשו חשיבה פחות רגשית לאן ואיך אתם רוצים לקחת את הסיפור עם המשפחה שלו ומה הגבולות של זה מבחינתכם.

 

[Arfilit]

בלת"ק

משהו קטן שעבר לי בראש:

אני מרגישה שהצבת לבעלך מבחן בלתי עביר.

במשך ארבע שנים הוא עמד לצדך ורב עם אמא שלו לכבודך. זה לגמרי לא מובן מאליו.

אחרי כל זה - הצבת לו מבחן חדש ומכשיל - הוא צריך להמשיך לעמוד לצדך בכל מחיר - למרות שאמרת לו במפורש שזה בסדר אם יעשה משהו אחר.

בעיני - אי אפשר לנצח במבחן כזה.

ודבר נוסף שעובר לי בראש תוך כדי שאני כותבת - גם אם את לא אשמה בריב עם אמו ועם משפחתו - עדיין זו אמו וזו משפחתו - ואת צריכה להבין שארבע שנים של ריב עם המשפחה זה דבר מאוד מאוד קשה - עבורו יותר מאשר עבורך. תנסי לדמיין את אחד מהילדים שלך רב איתך במשך ארבע שנים. זה איום. (הסיפור עם אחיו לא היה לי ברור - אז אני לא נכנסת לפרטים - שכן אני לא מבינה מה הבעיה בליסוע אל מישהו שרבת איתו על מנת לדבר לאחר מכן? איפה הבגידה בך? הוא משקם משהו עם אחיו - זה לא חייב להיות על חשבונך).

נדמה לי שאלה המשקפיים שהייתי מנסה לראות דרכם את הסיטואציה.

 

[העדשים]

הייתי שם ומנסיוני - לא זו הדרך

במשך שנים הקשר שלי עם חמי היה מעולה. יום אחד הוא החליט שאני מסיטה נגדו את בנו - האיש שלי - וסרב שאכנס אליו הביתה. האיש היה 'איתי' וסירב ללכת לאביו בלעדי אבל הכרחתי אותו. הדיעה שלי, אז וגם היום, היא שהורים הם הורים ואני לא מוכנה שהוא יריב עם אבא שלו בגללי.
בשיא הבלגן, באנו בהרכב מלא והוא גירש אותנו מהבית וכעס על האיש שהביא אותי לשם והאיש ניתק איתו את הקשר לחלוטין. כל פישענו - היינו בעיר שלו ובאנו לתת משלוח מנות ולהראות את הבנות מחופשות. כשחזרתי על בקשתי שלא יריב איתו בגללי, האיש אמר שזה כבר לא אני אלא בינו לבין אביו כי הוא נעלב וכאן הפסקתי להתערב. אם הוא רב עם אביו בגללו - ענין שלו. אם הוא רב איתו בגללי - שלא יריב.
אחרי הרבה חודשים גיסתי הצליחה לשכנע את האיש לחדש את הקשר ובתמיכה מלאה ופעילה שלי ביקר אותו מס' פעמים. אחרי 6 שבועות חמי נפטר ואני אסירת תודה לה על חידוש הקשר.
בשורה התחתונה, לא רק שלא רבתי עם המשפחה, אלא הרווחתי את אהדת כל המשפחה המורחבת - כולל גיסתי שמדי פעם היתה אומרת לו על דברים שעשיתי למענו (כמו לקנות בשמם מתנת יום הולדת מיוחדת וכו'). עד היום אני לא יודעת את כל מה שאמר עלי אבל כנראה שהשמיץ אותי בצורה שקשה להעלות על הדעת.
מה שעזר לי לעבור את התקופה הזאת בקלות היה סוויץ' בראש - היה את זה שהכפיש אותי וניסה להפריד בינינו והיה את זה שהוא אבא של האיש ומבחינתי אלו היו שני אנשים נפרדים.

 

[מיידלע קוראת ספרים]

מעריצה את הדרך בה נהגת

זה בכלל לא פשוט ודורש הרבה הרבה אורך רוח וחוכמה.

 

[העדשים]

תודה

 

[מיידלע קוראת ספרים]

את בסערת רגשות

כל כך מובנת.
אין לי עיצות חכמות.. לצערי, גם אני הייתי במצב כזה פעם ולא פתרתי אותו בצורה נבונה.
אנא, הקשיבי למה שכתבו פה. המתיני עם התגובה ותמכי בבעלך.
חיבוק גדול ומבין.

 

[2 1 2]

תודה...

על שהארתן את עיני.
טוב ברור שהוא לא עזב את הבית,אמרתי לו שזו היית אמירה רק כדי לסבר אותו עד כמה אני פגועה.
בנתיים הסיפור יצא מכל גבול בעזרתה הנכבדה של חמותי.
אני עדיין כועסת,פגועה ונעלבת אבל יותר מתחשבת ופחות קשה.
מאמינה שיהיה בסדר.

 

[גלים גלים]

טוב לשמוע.