הלכה יומית, כח אב.

[אלישיר]

הלכה יומית, כח אב.

 

[אלישיר]

מצווה להוסיף בזמן, על יום שבת קודש:

בעזהי"ת
&nbsp
מצווה מהתורה, להוסיף מהחול על הקודש. כלומר, שנקבל אנחנו על עצמנו את קדושת השבת מעט קודם כניסת היום השביעי. וכן לגבי צאת השבת, למרות שמצד קדושת השבת, מעת שנסתיים היום השביעי נסתיימה השבת, נצטווינו להמשיך על עצמנו את קדושת השבת למשך עוד זמן מה במוצאי שבת. על ידי תוספת שבת אנו מראים בעצמנו שהשבת חביבה עלינו מאוד, עד שהננו יוצאים לקראתה כדי לקבלה לפני כניסתה, ומלווים אותה ביציאתה. כמו אורח יקר שיוצאים לקראתו בכניסתו ומלווים אותו מעט בצאתו לדרך.
&nbsp
כדי לקיים את מצוות תוספת שבת, הננו צריכים להקדים ולקבל את השבת מעט לפני שקיעת החמה. מנהג הנשים לקבל את השבת בעת הדלקת נרות, ובירושלים נהגו הנשים לכתחילה להדליק נרות ארבעים דקות לפני השקיעה, ובחיפה שלושים דקות לפני השקיעה, ובתל אביב ורוב ערי הארץ, עשרים דקות לפני השקיעה. והגברים שמתפללים מנחה סמוך לשקיעה, נוהגים לקבל את השבת מאוחר יותר, ואף הם צריכים להקפיד לקבל את השבת מספר דקות לפני השקיעה, כדי להוסיף מחול על הקודש.
&nbsp
(על פי פניני הלכה).
&nbsp
&nbsp

 

[אלישיר]

אמרה יהודית.

בעזהי"ת
&nbsp
&nbsp
אמר רבא: בתחילה נקראת (התורה) על שמו של הקדוש ברוך הוא, ולבסוף נקראת על שמו, שנאמר: כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה.
(עבודה זרה, יט).
&nbsp
מי שזוכה לתלמוד תורה (ואשה, מעבר לאשר תלמד בעצמה, גם כשזוכה לעודד את בעלה וילדיה לזאת), זוכה למתנה מיוחדת מאוד. כי כל רכוש וכל נכס וכל יכולת גופנית שיש לנו בעולם, אפשר לקחת אותם מאתנו. הם לא באמת שלנו, אלא משהו זמני. אבל מה שאדם זכה ללמוד בתורה הקדושה, הופך להיות חלק בלתי נפרד מהנשמה שלו, ולעולם לא יוכלו לקחת זאת ממנו.
&nbsp
כחוזרים בתשובה שעוברים משברים, אנחנו יכולים להיווכח עד כמה הדברים הם כאלה. כמה קשר יש לנו אל מקצועות תעודת הבגרות, שלא המשכנו להתעסק איתם, חשבון דיפרנציאלי למשל? אבל מה שזכינו ללמוד, נשאר אתנו תמיד, ומפיח בנו כוחות ועומק – גם בזמני משבר, גם כשכבר תקופה לא הצלחנו ללמוד, גם כשרוחנו נפולה. תמיד תמיד!

 

[אלישיר]

הלכה יומית, כט אב.

 

[אלישיר]

מקום הדלקת נרות שבת, וכללית שיהיה אור בבית לכבודה:

בעזהי"ת
&nbsp
&nbsp
מצווה שיהיה אור בכל החדרים שצריך להשתמש בהם בליל שבת, כדי שבני הבית לא ייכשלו בדרכם. אולם עיקר המצווה להדליק נרות במקום הסעודה, מפני שעל ידי קיום הסעודה לאורם, מכבדים ומענגים את השבת, ולכן על נרות אלו מברכים (רמ"א רסג, י; מ"ב ב). ואם בפועל מתפשט אור לשאר החדרים מנורות חשמליות שבבית או מפנסי הרחוב, אין צורך להדליק בהם נרות.
&nbsp
הנרות צריכים להאיר עד סיום הסעודה, ולכתחילה יש לדאוג שיישאר אור עד שהולכים לישון (שש"כ מג, יז). כיום שיש אפשרות להדליק נורה חשמלית, לכתחילה יש לדאוג שיישאר בבית אור כל הלילה, כדי שהקם בלילה לא יתקל בדרכו.
&nbsp
(על פי פניני הלכה).
&nbsp
&nbsp

 

[אלישיר]

אמרה יהודית.

בעזהי"ת
&nbsp
&nbsp
אמר רבא; לעולם ליגריס איניש, ואף על גב דמשכח, ואף על גב דלא ידע מאי קאמר!
(עבודה זרה יט).
&nbsp
תמיד ישתדל אדם לגרוס וללמוד בתורה הקדושה, ואפילו אם הוא שוכח את אשר לומד, ואפילו מצב קיצוני עוד יותר - שהוא אפילו לא מצליח להבין את אשר הוא אומר, אם בגלל שהנושא מסובך, ואם בגלל שהוא לא מרוכז! בלימוד התורה, אנחנו מאירים ומרפאים את העולם הפנימי שלנו, ואת העולם החיצוני כולו. אנחנו מביאים רפואה וכוח לנשמה ולגוף. נקל מזאת להבין כמה חשוב להרבות בדברי תורה (ואמירת תהילים היא דברי תורה!), והסגולות הבלתי נתפסות של הלימוד הזה מתבצעות אפילו אם אנחנו שוכחים את הכל, ואפילו אפילו אם אנחנו לא מבינים בכלל את אשר אנחנו אומרים!!

 

[אלישיר]

הלכה יומית, ל' אב - ראש חודש אלול.

 

[אלישיר]

חובת הדלקת נרות שבת, היא קודם כל על האשה, אבל לא רק.

בעזהי"ת
&nbsp
&nbsp
מצוות הדלקת נרות שייכת לכל ישראל, גברים ונשים, נשואים ורווקים, שהכל חייבים לכבד ולענג את השבת. אלא שבין בני המשפחה, האשה קודמת במצווה זו, מפני שהיא בעלת הבית והיא האחראית על ניהולו, לפיכך לה הזכות לקיים את המצווה שנועדה ל'שלום בית', ובהדלקתה יוצאים כל בני ביתה. אך אם האשה מתעכבת, וזמן השקיעה מתקרב, מוטב שבעלה או אחד מילדיה ידליק נרות ולא יכנסו לספק חילול שבת בהדלקת הנרות.
&nbsp
(על פי פניני הלכה).
&nbsp
&nbsp

 

[אלישיר]

אמרה יהודית.

בעזהי"ת
&nbsp
&nbsp
אין הקדוש ברוך הוא, בא בטרוניא עם בריותיו!
(ע"ז ג).
&nbsp
אחת הנקודות המאוד חשובות שעלינו ללמוד כחוזרים בתשובה, היא לא לנסות להיות צדיקים גדולים במעלה. כשקוראים את דברי ימי גדולי ישראל, ורואים עד כמה הם היו אנשי מעלה, מבינים עד כמה אין לנו סיכוי להגיע לדרגה שלהם – ומתוך זאת עד כמה אין זו המשימה שלנו בכלל! לבקש ממך להיות בהנהגה שמעל לכוחות שלך, זה לבוא אליך בטרוניא, בדרישות חסרות טעם והגיון. עליך לישון טוב בלילה, כראוי, ולאכול באופן בריא ושיערב לחכך, ולהנות מהנאות החיים באופן הנחוץ לך על מנת שתהיה שמח.

 

[אלישיר]

הלכה יומית א' אלול - ראש חודש.

 

[אלישיר]

כשאמא איננה בבית, מי ידליק נרות שבת: אבא או הבת?

בעזהי"ת
&nbsp
&nbsp
מי שאשתו נעדרת מן הבית, כגון שהיא בבית חולים או שנסעה לצורך אחר, והוא נשאר בבית, חובה עליו להדליק נרות בברכה. ואפילו אם יש לו בת גדולה, עליו המצווה להדליק את הנרות, מפני שהוא בעל הבית. ואם ירצה, יוכל לבקש מבתו שתדליק את הנרות עבורו ועבור שאר בני הבית.
&nbsp
(על פי פניני הלכה).
&nbsp
&nbsp

 

[אלישיר]

אמרה יהודית.

בעזהי"ת
&nbsp
&nbsp
אין גוזרים גזרה על הציבור, אלא אם כן רוב ציבור יכולים לעמוד בה.
(בבא קמא עט).
&nbsp
הדרך היהודית האמיתית היא דרך של מתינות, דרך של דרכי נועם, דרך שמחפשת להביא לחיים טובים ומאושרים. לכן, אפילו בדברים שלכאורה נחוצים בעיני חכמי ישראל, לגזור שלא לעשותם, אם לדעתם רוב הציבור לא יוכל לעמוד בגזרה – הם ימנעו ממנה! וכמו שלמדנו אתמול, שאין ה' יתברך בא בטרוניה עם בריותיו!
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[אלישיר]

הלכה יומית, ב' אלול.

 

[אלישיר]

כמה נרות שבת צריך להדליק, והאם יש עניין להדליק כמה שיותר?

בעזהי"ת
&nbsp
&nbsp
מצד הדין מספיק להדליק נר אחד, שעל ידו יהיה אור בבית. ונהגו להדליק שני נרות, אחד כנגד 'זכור' ואחד כנגד 'שמור'. ויש נוהגות להדליק נר נוסף לכל אחד מבני הבית, ויש שנהגו להדליק שבעה נרות כנגד שבעת ימי השבוע, ויש שנהגו להדליק עשרה כנגד עשרת הדברות. ואת כל המנהגים הללו נוהגים בעת שהאשה שובתת בביתה, אך אם היא מתארחת בבית אחרים, המנהג שתדליק שני נרות בלבד (שש"כ מג, ג).
&nbsp
בעבר, כשהיו מאירים את הבית בנרות, היה בתוספת הנרות הידור, שעל ידם התרבה האור בבית, אבל כיום שמשתמשים באור חשמל, אין כל כך הידור בהוספת נרות, ודי בהדלקת שני נרות כנגד 'זכור' ו'שמור'.
&nbsp
(על פי פניני הלכה).
&nbsp
&nbsp

 

[אלישיר]

אמרה יהודית.

בעזהי"ת
&nbsp
&nbsp
אמר ריש לקיש: מנין שאין דברי תורה מתקיימים, אלא במי שממית עצמו עליה? שנאמר: זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל.
(ברכות סג, ועוד).
&nbsp
נכון הוא שלאורך מסלול החיים, חוזר בתשובה צריך וחייב לשלב משרת עבודה כאחד האדם, עם סדר יומי קבוע לתלמוד תורה. אבל באותה התקופה שאשריו של מי שזוכה אליה, שנכנסים לישיבה ועוסקים מהבוקר עד הערב בתורה הקדושה, תוך בניין קומה ורוח יהודית, ואולי לגדול משם ולהיות תלמיד חכם מרביץ תורה ברבים, בתקופה הזו צריך להתנתק ככל האפשר מחיי העולם הזה, ולהתרכז בתורה מהבוקר עד הערב ומהערב עד הבוקר. משל הוא כאילו כבר הינך מת, מונח בקבר, וכל מה שמותר לך מעכשיו הוא רק לפתוח ספר וללמוד...
&nbsp

 

[אלישיר]

הלכה יומית, ערב שבת קודש פרשת שופטים.

 

[אלישיר]

במקרה והאשה שכחה להדליק נרות שבת - כיום כשיש אור חשמל:

בעזהי"ת
&nbsp
&nbsp
נהגו שאשה ששכחה להדליק שבת אחת, תקנוס את עצמה ותדליק מכאן ואילך בכל השבתות נר אחד נוסף (רמ"א רסג, א). וכל זה בתנאי שלא היה שם אור כלל, אבל אם היה דולק שם אור חשמל, למרות שלא הדליקו אותו לכבוד שבת, כיוון שבפועל לא נתבטל אצלם עונג השבת, אינה חייבת להוסיף נר אחד כל ימיה.
&nbsp
(על פי פניני הלכה).
&nbsp

 

[אלישיר]

אמרה יהודית.

בעזהי"ת
&nbsp
&nbsp
אמר רבי אלכסנדרי: אין לך אדם בלא יסורים. אשריו לאדם שיסורים באים עליו מן התורה. שנאמר: אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָּ-הּ וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ.
(בראשית רבה, צב).
&nbsp
תלמוד תורה אינו עסק קל בכלל. המלחמה הפנימית, להתגבר ולשבת וללמוד, קשה מאוד – ולפעמים גם נמשכת לכל אורך הלימוד, שכל רגע ורגע היצר מפתה בתואנה נוספת – מדוע הכי נכון לסגור ברגע זה ממש את הספר ולברוח!
&nbsp
אבל האיש היהודי צריך לדעת, שאם הוא יוותר לעצמו ויחפש חיים קלים – החיים הקשים יגיעו בעל כורחו. אין אדם שיכול להתחמק בעולם הזה, מחיים קשים! ולכן אשריו של מי שמצליח להשקיע את מנת הסבל שנגזרה עליו, במלחמה של לשבת וללמוד תורה – כי הרי מהלימוד הזה צומחת רק ברכה ורפואה גדולה, לו ולאשתו ולמשפחתו ולכל העולם. ולעומת זאת בעניינים אחרים, ה'חיים הקשים' האלה יכולים להתבטא פשוט בכאב שיניים, ללא שום בניין ושום תועלת...

 

[הפלאות של עליזה1]

אלישיר תודה תבורך על השקעה שווה לקרא

 

[אלישיר]

יום ראשון, ה' אלול.