בהחלט היום של הדוקטור
וואו!
איזה פרק מושלם!אין לי מה להוסיף על כל התגובות כאן.מאוד נהניתי לצפות בו-אקשן בהתחלה, המפגש של הדוקטורים-לא הפסקתי לצחוק,דרמה ,נקודת מפנה וסיום כל כך יפה.
דיברו כאן שהפי הנדינג ושמלחמת הזמן עיצבה את הדוקטור-אני חושבת שדווקא בגלל שהוא הדוקטור הוא היה רוצה לבטל את מה שהוא עשה וזה בהחלט הדבר הכי נכון לעשות.
הסצינה הכי חזקה בכל הפרק היתה ממש בהתחלה : הדאלקים מקיפים את המשפחה עם שני הילדים, הילדה משמיעה צליל של פחד ותלונה -זה השאיר לי כזו צביטה בלב.
היא לא מתחבאת מפחד מאחורי ההורים, היא לא בורחת- היא מתחילה לבכות ולהתיישב על הרצפה כמו ילד בסופר שרוצה ממתק ולא מקבל-זו ההתמודדות של הילד עם המציאות הלא רצויה. אני לא כותבת טוב-אבל זו סצינה כל כך חזקה כי הילדה פשוט מעבר לפחד, היא מול מציאות שהיא לא רוצה וצורת התתמודדות שלה של ילדה-לבכות על זה ולהתלונן.
זו הסצינה הכי חזקה בספיישל לדעתי .היא נותנת משמעות למעשה של הדוקטור, למחלמה של הדאלקים,לאימה, לפחד- ולכן התיקון ושינוי המציאות מתקבל בהבנה ובשמחה.
הרגישו בספיישל שהוא נעשה בשביל הצופים.לכן היה עוד יותר כיף לצפות בו
וצליל הטארדיס- באמת מביא תקווה לכ מקום,זה היה ממש יפה.
הלך לנו דוקטור? אם יש את הדוקטור המדהים של מלחמת הזמן-זה אומר שאנחנו בפועל בדוקטור ה13 והאחרון?