something new

elad218

New member
אני אגיד את זה ככה:


אני חושב שהשאיפה של מארשל לעסוק במשפטים הרוויחה את הסימפתיה של הצופים לאורך הסדרה הרבה יותר מהשאיפה של לילי לעסוק באמנות. תוסיפי לזה את העובדה שעבור מארשל זו הזדמנות שכנראה לא תחזור לשקם את הקריירה שלו ולעומת זאת העבודה של לילי יכולה מחר להיעלם כלעומת שצצה (משום מקום), ואני באמת לא רואה איך זה יותר הגיוני שמארשל יוותר על הקריירה שלו למען לילי מאשר ההפך. אפשר מקסימום להאשים אותי שאני לא פמניסט, אבל שובניסט אני לא. ומה זאת אומרת מציב לה עובדה מוגמרת, הוא לא חתם חוזה עם השטן (או חוזה כלשהו) אלא בסך הכל קיבל החלטה עקרונית לקחת את העבודה (כי תכל'ס, אין סיבה הגיונית שלא). אם לילי ממש תתנגד הוא פשוט לא יעשה את זה.
 

תמידכאן

New member
אני חושבת ההפך.. :)

מרשל ממש לא הרויח את הסימפטיה של הצופים, ובטח לא הסימפטיה שלי..
אני חושבת שמדובר בהזדמנות שלא תחזור עבור לילי.

ובכל מקרה - אם בן הזוג שלי היה אומר כן לעבודה, טובה ככלח שתהיה, על חשבון העבודה (הטובה בעיני!) שלי, הייתי רותחת.
זה אומר דברים ממש גרועים על הזוגיות הזו.
 

elad218

New member
האמת

ללילי אין ממש זכות להתעצבן. היא עשתה דברים גרועים בהרבה למארשל (אני רק מניח שאם בן הזוג שלך היה בורח לפני החתונה או מסתיר ממך חובות אשראי עצומים היית רותחת טיפה'לה יותר)
 

תמידכאן

New member
אני לא נכנסת למי יותר לא בסדר.

כיון שזה לא רלוונטי למה שכתבתי בהתחלה - המסר הא שובניסטי, גם אם עטפים אותו בכל הדברים אותם כתבת.
 

דנה1982

New member
מבחינתי מה שיותר חשוב כאן

זה העובדה שכשלילי קיבלה את ההצעה לנסוע לרומא, היא בכלל לא שאלה את מרשל, כי היא ידעה שהעבודה שלו חשובה לו ולכן סרבה להצעת העבודה.

כשמרשל התמודד בפני סיטואציה דומה, הוא קיבל את ההצעה בלי לשאול את לילי בכלל. מה שמראה שבמקום מסוים, העבודה שלו חשובה לה קצת (הרבה) יותר ממה שהעבודה שלה חשובה לו. וזה מה שמפריע לי. אני לא חושבת שזה קשור לשובניזם בכלל, אלא למשמעות שאדם נותן לבן/בת הזוג ולמה שחשוב לו/לה. ואם אתה שם את הצרכים והרצונות שלך לפני הפרטנר שלך לחיים, זה מראה משהו על כמה אכפת לך מהצרכים והרצונות שלו.
 

elad218

New member
כבר התחלנו מזמן


לנתח את זה הרבה מעבר למה שבייס ותומאס התכוונו כשהם כתבו את הפרקים האלה. מארשל הוא בדרך כלל בעל מאוד אוהב ומתחשב ואני ממש בספק אם הייתה להם כוונה לעורר אנטגוניזם כלפיו או לרמוז שלא אכפת לו מהצרכים והרצונות של לילי. לדעתי מבחינתם זה פשוט ברור שהקריירה של מארשל חשובה יותר ותקבל עדיפות במקרה כזה. זו הנחת היסוד מאחורי הכל, בעצם: כל עוד יש לו קריירה בניו יורק, מארשל לא יעבור לרומא. זו הסיבה שלילי מסרבת להצעת העבודה עד שהיא מגלה שהוא אומלל בעבודה שלו ומארשל מקבל אותה (לא מיד, אגב. הוא מאוד לא רוצה לאכזב את לילי ומנסה לחשוב על כל פתרון, גם אם הזוי לגמרי, שיאפשר לו לקבל את העבודה וגם לעבור לרומא. אבל אין פתרון). הוא ילך וידבר איתה על זה בבית אחר כך, ברור. הם יתייעצו והיא תגיד את דעתה, אבל בסופו של דבר הרי אין מצב שההחלטה תהיה לעבור לרומא בכל זאת. לכן להשתהות עם קבלת ההחלטה עד אחרי התייעצות עם לילי היא בעיניי יותר מחווה ריקה מאשר כל דבר אחר (ומחוות ריקות הן דבר חשוב מאוד ביחסים בין אנשים, אבל זה כבר עניין אחר ולא כזה קשור לאכפתיות מבן הזוג)
 

תמידכאן

New member
זה כבר מתחיל להיות מרגיז.

וכמובן גם שובניסטי..

מאיפה הבטחון הגדול שהעבודה של מרשל חשובה הרבה יותר מהעבודה של לילי?
 

meilla

New member
האמת

שהעבודה בתחום של לילי הרבה יותר קשה להשגה, מרשל תמיד יכול לחזור למצוא עבודה בתור עורך דין (גם אם להיות שופט זה חלום חייו, הוא עדיין יכול לעבוד בתחום שלו.) לילי לעומת זאת לא.
אם יפטרו אותה בגלל שהיא הבריזה ברגע האחרון לרומא כנראה שהיא תחזור להיות גננת...
 

elad218

New member
לא נכון


מארשל לא רוצה להיות עו"ד, אלא ספציפית עו"ד למען הסביבה. למעשה, המחשבה לעבוד עבור חברות כמו GNB מייסרת אותו - לא בשביל זה הוא הלך ללמוד משפטים. להפך. הוא רוצה להילחם נגד חברות כאלה ומה שהן מייצגות. אלא שהתחום לא משגשג (בלשון המעטה) והחברה שהוא עובד בה היא חברה כושלת. בצעד נואש הוא הגיש מועמדות להיות שופט, למרות שקשה להאמין שהוא עומד בקירטריונים, מתוך הבנה שהחלום שלו מתנגש עם השאיפה שלו להקים משפחה והאלטרנטיבה השפויה היא לחזור להיות עו"ד רגיל. הוא לא רוצה את זה. איכשהו, כנראה בעקבות תפנית של הרגע האחרון, התפנה מקום והוצע לו להיות שופט, דבר שלא היה קורה תחת נסיבות רגילות וספק אם יקרה שוב במידה והוא ידחה את ההצעה הזו.

זה קצת יותר מדויק.
 

תמידכאן

New member
לפי הלוגיקה שלך הוא גם לא אמור לרצות להיות

שופט.

להיות שופט עם אג'נדה זה מוזר מאוד
 

פאני48

New member


זה לא שהעבודה *שלו* חשובה יותר מ*שלה* בגלל העניין המגדרי.
אין פה עניין שובינסטי. זה עניין אובייקטיבי לגמרי.
אם היא הייתה עורכת הדין, והיו צריכים להישאר בשבילה, זה היה אותו הדבר.
נכון שזאת עבודת החלומות שלה, אני לא מזלזלת בזה, אבל זה לא שקול לעבודה שהציעו לו. אין מה לעשות.

ועדיין, אני לא בטוחה בכלל שיש החלטה. אנחנו עוד לא יודעים מה קרה כשהוא דיבר איתה... לפי מה שהבנתי מהשרשורים הקודמים, כל העונה הבאה תתרחש בתקופת זמן ממש קצרה(שבוע?), אז ככה או ככה התקופה שהם צריכים להיות באיטליה לא אמורה להיות כלולה בעלילה.
 

פאני48

New member
לגבי הפסקה השניה


עכשיו קראתי שוב והבנתי שזה לא ברור. מישהו כתב פה באחד השרשורים שזה לא הגיוני מבחינת עלילה שהם יהיו עונה שלמה באיטליה, אז התכוונתי שזה במילא לא קשור כי התקופה לא תהיה כלולה בעלילה.
 

תמידכאן

New member
למה להיות עורך דין זה חשוב יותר מלהיות אמן?

ולמה נראה לכם שהכל אובייקטיבי?
העולם שלנו הוא סובייקטיבי לחלוטין.

ומוזר אתם לא רואים את המסרים השובניסטים הסמויים והגלויים שיש בסדרה.


עכשיו כשאני רואה בני כמה אתם, נראה לי שאני פורשת מהדיון.

לרוב אני שונאת להגיד כשתגדלו תבינו, אבל זה המצב כאן..

כשתהיה לכם קריירה וזוגיות תבינו..
 

פאני48

New member
זה לא.

אני לא מאוד ריאלית, ומאוד אמנותית באופי שלי, אבל עכשיו כשיש להם ילד לפרנס, וכשברור שהעבודה שלו תביא יותר כסף... זה גם משהו שצריך לראות.

מה הקשר לבני כמה אנחנו? אני חושבת שהדיון פה נורא בוגר, ושיש לנו מה להגיד גם אם אנחנו לא נשואים עם משפחות וקריירות.
וכן, גם אם אני לא חושבת כמוך. זה עניין של דעה.

שבת שלום.
 

elad218

New member
אבל היא לא אמנית,

היא יועצת אמנות, ורק כי לאיזה מיליונר יש ים כסף שהוא צריך לבזבז איכשהו (כבר הוכח לפני כן שהיא לא מסוגלת לעשות כסף מהאמנות שלה). למה להיות עו"ד זה יותר חשוב? לא יודע, למה להיות עו"ד יותר חשוב מלשחק בהארלם גלובטרוטרס ולקבל תשלום בממתקים? בחיי שאני לא יודע, ואולי זה בכלל לא יותר חשוב. לא זה העניין, אלא העובדה שמארשל עבד ממש קשה (מתחילת הסדרה, למעשה) בשביל להיות במקום שהוא נמצא בו כרגע, וזה נראה לא הוגן שהוא יאלץ לוותר על הקריירה שלו לטובת העבודה של לילי שצצה משום מקום. אמנם לא הכל אובייקטיבי, אבל יש דברים מסוימים שרוב האנשים יכולים להסכים עליהם סתם כי הם הגיוניים. כמו זה.

אבל אולי כשאני אגדל אני אבין...
 
למעלה