שלום לפורום
ציפיות וחששות
אז ההתרגשות שוב באוויר והציפייה שוב פה. ואיתה גם החששות. האמת? עם השנים בלי לשים לב בידיוק מתי ואיך הפכתי למכורה אמיתית לאח הגדול.
אני כבר מתגעגעת ללחזור הביתה אחרי העבודה ולשבת על המחשב, לעבור על כל ההודעות בשרשורי בוקר צהריים וערב, ולחזור אחורה במאקו לראות את כל הדברים שכתבו פה שקרו או נאמרו.
להתעורר בבוקר לפני משמרת, לשבת לעדכון עם הקפה, ולגלות שדווקא בלילה שהלכתי לישון מוקדם קרו 1001 דברים בבית ואין לי זמן להשלים אותם עכשיו כי אני צריכה לצאת!
להכין לי חטיפים ונשנושים ולהכריח את בעלי לשבת לראות איתי היום בערב כי מתחילה משימה וזה יהיה ממש מצחיק, ו"הנה, הנה, עכשיו יתחיל האקשן אני מבטיחה!" ואנחנו נמרחים שעות ולא קורה כלום והוא בורח מהספה ואומר לי שהוא לא מבין איך אני רואה את התוכנית הזו בכלל
מממשש מתגעגעת לכל הקונספירציות פה בפורום, שהופכות את הציפייה לכל כך יותר מעניינת ומצחיקה, כי חצי מהזמן ממש משעמם שם, אבל אצלינו בפורום חגיגה של ממש.
מחכה לדיונים על האנשים, הדמויות, החברויות והקשרים, המשימות, הריבים..
מכורה אמיתית נו.
אבל, יש גם חשש וסוג של ירידת מתח לקראת העונה הזו שאני מקווה שיעברו לי מהר. כשאני מסתכלת אחורה על עונות שהיו, אני מסתכלת בגעגוע ונסטלגיה. היו אנשים שמאוד אהבתי והיו אנשים שפחות וכאלה שממש עצבנו אותי, אבל סה"כ.... היו עונות טובות. כשאני מסתכלת על עונה האחרונה, זה פשוט מעביר בי חלחלה.
העונה ההיא מגעילה אותי, אני לא מצליחה למצוא בה אדם אחד שאליו באמת מכל הלב התחברתי, מישהו שריגש אותי באמת, חברות יפה או אמיתית, ריב מכובד עם פואנטה... כלום. הכל היה חסר פרופורציות, רדוד, חלול, מעוות. הדמויות היו אפורות. גם שי חי, שסיפק לי קטעים שלפחות היה שווה לצפות בהם וסה"כ הוא בבנאדם מעניין ואחר מכל האחרים שם, גם הוא לא פיצה על העונה הגרועה ביותר באח הגדול לדעתי. העונה הזו הוציאה לי את החשק.
אני מאחלת לנו עונה מהנה, נוסטלגית, מעניינת! עונה עם אינטרקציות, דיונים, וקשרי חברות אמיתיים. אני מקווה שגם הריבים שיהיו יהיו מלאי תוכן ולא מבוססי קללות. מאחלת לנו להשאר עם טעם של עוד ולא עם טעם של איכסה.
בהצלחה ליורם זק.. הלוואי שתרגש אותנו
