אוי איך צחקתי עכשיו
דווקא בשידור החוזר נהניתי יותר מההעמדה להדחה של שי חי
מאשר בשידור החי, ומה שהצחיק אותי פתאום עכשיו, הבכי ההיסטרי של שתי
המקוננות אשר כאילו ונלקח מתוך 'לב המאפליה' והן נופלות אחת על כתפי השניה בבכי היסטרי כאילו וקיבלו עכשיו את כל הבשורות שאיוב קיבל בזו אחר זו...
אני רואה את זה ופתאום לא יכולתי לעצור את הצחוק שלי. זאת הייתה סצינה הזויה
כל כך
ושי עשה זאת כל כך בחן כמו אחד שנמצא בביתו ורואה הכל ובא כמו אורח להגיד את דעתו. אחח זאת הייתה הנאה צרופה. בדרך כלל כשאני רואה
מישהו בוכה על המסך, אני בוכה איתו. הפעם שתי המקוננות הצחיקו אותי עד דמעות
וכן, לא נעלם מעיני איך שי מחה דמעה כשמייקי סיפר על אביו שהיה גם בעל חגורה שחורה בקרטה.
אז יש בכי ויש בכי. הבכי של שי חודר אליי הרבה יותר מהר מה"בכי" ההיסטרי
של בנות שכל עולמן מצטמצם בכפרה וחיים שלי. ברוכות הבאות לעולם האמיתי
תתחילו להתמודד.