כי אתה רוצה להיות גם אתה עצמך
בדרך שלך, בקצב שלך. ולא רק כלי ביד היוצר של בן זוגך.
שמצד אחד טוען שהוא אוהב אותך, אבל באופן מסוים אתה מרגיש מוכרח לעשות ככה וככה בזמן ככה וככה כי אחרת יש השלכות. זו נחמדות שהיא לא ממש נחמדה.
 
אנשים מגנים על אנשים בדרך שלהם.
 
אני תמיד נשארת נחמדה ומנומסת, אבל זה לא אומר שאני לא לביאה עם שממצמץ לכיוון אנשים שאני אוהבת. ולא רק.
עם זאת, היה לי בן זוג שהרגיש שזה פוגע הגבריות שלו. מסרס אותו.
ומצד שני, כעס מאוד כאשר לא אמרתי שום דבר בסיטואציה מסוימת. מערכת יחסים זה לא רק להגן-זה כן לתת כבוד, לתת מקום, להקשיב. לדעת איך ומתי וכמה. ומה מתאים ונכון לך ולבן הזוג. איפה האמצע.
 
היה לי בן זוג שכאשר מישהו קרא לי כלבה אמר לבן אדם "אוקיי, תודה, ביי". הכי רגוע ואדיש.
נפגעתי מאוד, לא הבנתי ולא נרגעתי מזה. הייתי בטוחה שפשוט לא אכפת לו.
ולאחר זמן מה למדתי להעריך את האדם הזה בדיוק בזכות הרוגע הזה שלו, הערכים שלו. שהוא לא אדם שיתן אגרוף למישהו, יקלל או בכלל יתעצבן.
מגן עליי הרבה יותר מלנופף באגרופים, מישהו שיגור את הדלת ויגיד לי שהיא אוהב אותי. אנחנו כבר לא בגיל שהכל בשביל השואו.. וכאשר אני חושבת על מי אני רוצה בתור אבא לילדים שלי, זה בוודאי לא אדם שנכנס לריבים, טינות, דרמות. בדיוק ההיפך. איש שוכן שלום מתוכו. מה שלי קצת חסר כאשר קופץ לי הפיוז