בוקר טוב! אז כמו שאמרתי, זאת לא הייתה הדחה טובה לבית
הבית נכנס לקומה.
אנשים רוצים לראות רומנים למשרתות במקום טלוויזיה טובה.
יש ערוץ ויוה עם סדרות טורקיות יוצאות מן הכלל. נופים מרהיבי עין, שברון לב,
רשעים ויפהפיות. אני לא צריכה תוכנית כמו האח הגדול כדי לראות טלנובלה
שעשויה בחובבנות.
כוכב באמצעות הצעקות שלה, הדרמות שלה, השפה הבוטה, הצליחה לדובב
כמעט את כל הדיירים, כולל את שנואי נפשה. כל מי שנתקל בה קיבל זרם חשמלי מעורר.
לצערי, הצופים בבית העדיפו לראות את הרומן הרומנטי שדורך במקום ולא מתקדם לשום מקום. נכון שמעיין היא חביבתו של שי חי והיא מקבלת תמיכה מהצבא שלו,
אבל רעבאק, זה משחק חדש ואם ככה זה עובד, אז אין לי עניין במשחק הזה.
שיחות של מעיין עם אביחי, די מדכאות. לפני שעצמתי את עיניי והפלגתי לעולם החלומות, הספקתי לשמוע שהם מדברים על מחלות או על שדים ורוחות. מה אני אגיד לכם? ממש תענוג לאוזניים
אני שמחה ששני נשארה. לפחות יש איזו דמות טלוויזיונית, דרמה קווין, קריפית,
יש לה עולם משלה, מרוכזת בעצמה, נותנת לרגשות שלה עוצמה. אז אפשר לא לסבול אותה, אבל אי אפשר להתעלם ממנה ומהפרצופים שלה, ואני רוצה להמשיך ולראות אותה בטלוויזיה. להבדיל מאורנה שאני לא מאמינה לאף מילה שיוצאת לה מהפה (לא מאמינה גם לדן) הרי לשני אני מאמינה. היא אשכרה תמימה. אז כן,
יש מקום גם לתמימים בעולם הזה. אצלי, בכל אופן.