רגע רגע, בואו נראה אם הבנתי נכון..
אסיף מתלונן על תקווה שמלכלכת עליו מאחורי הגב?
אני אפילו לא מתכוונת להיכנס לכמות הפעמים שאסיף מדבר על דיירים מאחורי גבם.
הרי כל מי שצופה בעונה הזו יודע היטב כמה הוא אוהב "לתת עיצות" לאחרים ומנסה להישמע כמו החבר הטוב ונאמן, ובו בזמן ללכלך מאחורי הגב על הצד השני. (שלא לדבר על שקרים פרופר)
וכולנו יודעים שתקווה אמרה לאסיף הכל, אבל הכל - בפרצוף המאדים והמיוזע שלו.
גם כשהשתמש במניפולציות רגשיות, כפי שהוא רגיל לעשות (שלב א'- מונולוג עם עיניים תכולות ועצובות על כמה הוא מצטער, שלב ב'- להתמסכן ולהסביר בצורה עמוקה ומיוסרת כמה קשה לו עם דברים שעשה\אמר, וכמה הוא אוהב את המאזין (השלם את החסר. ליאור, תקווה, וואטאבר) שלב ג'- כשהמאזין כבר מרחם עליו ולא יודע מה לומר לנוכח מבטו המיוסר של הנסיך הקטן - זה הזמן לתקוף) ומצמיד אותה לפינה ושואל ישירות: אז את חברה שלי? אפילו אז - תקווה לא נפלה למלכודת. גם אז היא הסבירה לו שהיא לא יודעת, כי היא עדיין חושבת עליו את כל הדברים שאמרה.
וכשהיא מעמתת אותו עם העובדה שאמרה לו הכל בפרצוף - קו ההגנה של אסיפי הוא: (תחזיקו חזק) "אז בטח יש עוד!"
הממ.. כלומר, יש דברים אחרים דמיוניים שהיא אמרה עליך מאחורי הגב ולא טרחה לומר לפרצופך? ועל זה הוא מתבסס?
עלוב, עלוב, עלוב.
אסיפי סתם אדם קטן.
לא נסיך ולא נעליים.