אינני אוהבת סגנון כתיבה הפותח בהצהרות הבנה
והזדהות עם כל הסיבות הברורות ללא עוררין לסלידה המובנת ממועמד. הכל כדי לגרור אל נבכי הרשומה כמתחזה לשותף דעה, 'מרדים' עם תחושת ביטחון כוזבת ואז בסיפא ממטיר את עמדתו המקורית בתמיכות והסברים פסאודו פסיכולוגים וניתוח סוציולוגי עלוב. לקמץ בפסיכולוגיה הפוכה ולהיות ישירים עם העמדות יותר משכנע.
למהול עובדות עם סתירות לא יעוררו קורטוב הזדהות עם הסברים מנותקים ממציאות. בייחוד האמרה שפינת ההעמדה השבועית בפרהסיה 'נחתה' על התמים. ביקש והתחנן כמעט על ברכיו מדיירת שתעביר לו את השרביט. יתרה מכך כולנו צפינו בהעמדה פומבית בה כל דיירי הבית השתתפו ועשו זאת בדרך ארץ ולא בדרך משטמה. So cut the bullshit.
למעלה מכך, ברשומה בולט ניסיון חיוור להוכיח קיום אמברגו על דייר. לא היה ולא נברא. מה שכן יש הוא דייר שמכוח אישיותו הטבעית המאוסה מנסה בכל דרך להקטין, להנמיך כמעט כל דייר בעודו דורש חוכמה. הגדיל לבקר את כל העולם ואשתו לא בנימוקים רציונליים, ענייניים כי אם בהתייחסות לגופם של משתתפים בכינויי גנאי המתאימים למנת משכל של ילד פעוט מתפתח ולא של גבר החי 32 שנים עלי אדמות. לא רק זאת, האחרון עוד ציפה שיקבלו את הצלפותיו הלשוניות הארסיות בהבנה ובראש מכופף משמע היה 'אב רוחני' 'אל' וכולם אפר לרגליו, פחות מבני אדם.
המציאות הצליפה בפניו ולא התכופפו. עוד ניסו בכפפות של משי לבוא אליו בדברי פיוס והסברים נינוחים מדוע לא מתנהגים כך לבני אדם, כמו היה פעוט הלומד רזי ההתנהגות החברתית הבסיסית. הושיטו לו יד לשלום רק יוריד מהלך מדורסנות הנפשות, יברור ויסנן את מילות הגנאי, ישתמש בנימה אחרת כי הרי לבקר אחרים, ולתת להם את ההרגשה שאינם רצויים - זאת יכול כל אחד לעשות. אך לרומם את רוחם ולהעניק להם הרגשה טובה - לכך דרושים כשרון מיוחד והשקעת מאמץ שלעולם לא יהיו בו כי אין לו כל רצון להפיק את הטוב מהאדם אלא רק את הרע, היגון והאומללות לסיפוק עצמי חולני.
לאימתנו, הרחיק לכת, לא חסך דברי בלע מאורחי ההפקה, זמרת ומסעדן. המרירות, הכעס, צרות העין טבועים בו. האכזר המשיך להתאכזר וכשהוכיחו אותו בצדק 'נעלב' ופרש לצד. אסטרטגיה עלובה לרכוש את רחמי הצופים תוך גיחוך עצמי לכמה קל לסובב את העולם על אצבעו המיובלת.
אז חסוך מאתנו Mr. Bloger את התעמולה והלימוד על לחץ חברתי ונידוי כי התמונה כאן שונה לחלוטין כל שנעשה רחמן על האכזרי, לסוף נעשה אכזר על הרחמנים( מדרש תנחומא, מצורע, סימן א.)