ברקוש
העונה התחילה עם המון שינויים בחוקים, כל העניין עם החסינות והעמדה להדחה כל העונה, וההדחה הפומבית, והשיר והמקלחת וכו׳, לא אהבתי שום דבר מזה. לא אהבתי שום שינוי בחוקים!
 
כשניתנה לברק החסינות והוא נתבקש להעבירה כחלק ממשימה בהתחלה לא הבנתי איך הוא מסרב בכל תוקף ולא עושה את זה עבור הקבוצה.
 
באותו הרגע חשבתי לעצמי, שכן הייתי מעבירה במקומו את החסינות אבל אולי זה היה נובע מלחץ חברתי שהיה מופעל עליי ולא באמת כי אני הייתי שלמה עם מהלך ההעברה.
 
עד מהרה הבנתי את ברק, הבנתי מדוע אינו רוצה להעביר, הוא אמר שהחסינות הזאת מקנה לו כרטיס כניסה לגמר, החסינות מבטיחה לו לעבור מסע, לצלוח את כל התכנית וזה מה שהוא רוצה. לא איכפת לו מה יקרה בגמר, אבל להגיע עד לשם הוא רוצה והוא לא מוכן לוותר על זה. אמר שהוא לא ממהר לחזור לחייו בחוץ, ואין לו משהו טוב לחזור אליו.
 
מהר מאד הבנתי שהוא עשה מהלך נכון, עמד על שלו וסירב להעביר, לא נכנע לתכתיבי הקבוצה.
 
וזה בכלל לא משנה עם הגיע לגמר בזכות אותה החסינות. הדחה אחרונה ראינו שעמד בה גם ללא החסינות. מאחלת לו לצלוח את ההדחה מחר ובאמת להגיע לגמר ואף לזכות.
 
אני התחברתי אליו בכל רמה אפשרית. אוהבת אותו