שלום לכם,
אשמח לקיים בעזרתכם התייעצות ולקבל רעיונות מנסיונכם גם כסועדים, ומי מכם שגם מבינים קצת בתחום, אולי תוכלו להעשיר אותי ברעיונות ואוכל ללמוד מכם.
רקע שיסייע להבנה שלכם, היות והעסק אינו מנוהל בישראל ודברים מתנהלים כאן קצת אחרת (אפילו אחרת מאשר בשאר בלגיה).
למי שלא זוכר, אני גרה בבלגיה. לפני פחות משנה פתחנו מאפייה בעיירה קטנה במערב פלנדריה. פתיחת המאפייה היתה חלום גדול של בן הזוג (להלן פשושיק).
עברו עלינו הרבה דברים, טובים ופחות טובים מאז הפתיחה. בהתחלה עבדנו עם שתי מוכרות במשרה חלקית. די מהר התברר לנו שאנחנו לא רוצים עובדים בחנות. עלה לנו הרבה כסף להבין את זה, אבל זה שיעור שהיינו צריכים ללמוד מצד אחד, ומצד שני גם לא היינו יכולים להתנהל בתחילת הדרך לבדנו. כמו שקוראים לאחד הספרים של ורד מוסנזון, אלה "דברים שצריך לעבור".
היום אנחנו עובדים בעסק שלנו, רק אנחנו, למעט שני עובדים, נער ונערה, שעובדים רק בסוף השבוע בניקיון המאפייה. באמצע השבוע אני עושה את זה.
חלוקת העבודה פחות או יותר היא שפשושיק מתעסק בייצור ופיתוח המוצרים, ועם הניהול האדמיניסטרטיבי. אני עובדת בחנות עצמה מול הלקוחות וחלק מהספקים, מנקה את המאפייה באמצע השבוע, ואחראית על השיווק והפרסום שלנו (חוץ מהבית שלנו, וגם יש לנו ילד, ככה, בין כל הדברים).
הלקוחות והמתחרים שלנו:
אנחנו נמצאים באמצעה של שכונת מגורים מבוססת למדי מצד אחד, ומגוונת מצד שני. יש בעיירה שלנו משהו כמו 12 אלף תושבים, ויש שש מאפיות. זה די הרבה בשביל שטח קטן יחסית. המאפייה הקרובה אלינו נמצאת במרחק של פחות משני קילומטרים, ולידה יש עוד אחת או שתיים במרחק לא גדול. היחסים בין האופים בתוך העיירה טובים. אנחנו נפגשים אחת לחודשיים בערך לארוחת ערב של כולם, כולל האופים שיצאו לפנסיה. אחת לשנה יוצאים גם ליומיים לטיול משותף. בימי חופש או סגירות אנחנו קונים אחד מהשני מוצרים אם צריך, מודיעים אחד לשני על חופשות ארוכות כדי שהשני יידע להכין יותר מוצרים וכו'.
מגוון הלקוחות שלנו מורכב בעיקר מתושבים שמתגוררים בסמוך אלינו. יש לידינו גם קצביה ולכן הלקוחות שלנו משותפים ברובם.
יש בעיירה שלנו סוג של גאוות יחידה מאוד ברורה. האנשים גאים במקום ובמורשת שלהם, מה שאומר שאנחנו, כאאוטסיידרים, צריכים לעבוד יותר קשה. אני, כמובן, כלא-פלמית, ופשושיק, שהוא פלמי, אבל במקור מגיע מעיירה לא רחוקה מכאן. צריכים לעבוד יותר קשה, כי יש כאן דיאלקט מקומי (וחלק מהלקוחות צוחקים, ברוח טובה, על זה שנדבקתי בדיאלקט הזה. ושיהיה ברור, זה דיאלקט מזעזע ואני לא אוהבת אותו. זה סוג של הולנדית לעצלנים).
אני חושבת שאני מוצאת את עצמי במקום די טוב, ואנשים מעריכים את העובדה שאני משתלבת בתוכם, לא מתביישת מצד אחד, ומדברת שוטף מצד שני אחרי תקופה לא ארוכה.
עדיין, אנחנו לא מאנשי העיירה.
מעבר לזה, הטעם של האנשים די שמרני. הם לא מגיבים בשמחה לשינויים או מוצרים חדשים ברובם. זה אגב אחד הדברים החיוביים שאני מוצאת בקהל הישראלי, שמאוד פתוח לשינויים וחידושים. יש לי לקוחות שכבר כמעט שנה קונים כל פעם את אותו לחם, באותה צורה, באותו גודל, ואם זה נגמר הם נראים אובדי עצות ולא יודעים מה לעשות עם עצמם (גם אם יש עוד עשרה סוגים אחרים של לחם), אפילו אם יש את אותו לחם, רק במלבן במקום בעיגול.
אני חושבת שלפחות חצי מהלקוחות שלנו היום הם אנשים מבוגרים, בפנסיה, שלא מוציאים את הארנק בהתלהבות וקונים את המינימום האפשרי. החלק השני מורכב בעיקר ממשפחות צעירות יותר ופחות.
הרכישות היומיות הן רכישות בעיקר של לחם ולחמניות, ובשעות המוקדמות של הבוקר, גם מאפים ממשפחת הקרואסון ומקביליו. במהלך השבוע הם קונים מעט מאוד פאטיסרי, ובעיקר מאפים יבשים, לא עוגות קרם, שוקולד, קרם או בר, מרנג וכדומה.
אני אומרת מראש- העיצוב הנוכחי של החנות לא לרוחנו בכלל, והוא גם לא פונקציונלי בכלל. זו מאפייה שהיתה קיימת יותר מארבעים שנה, ואני חושבת שהשיפוץ האחרון שנעשה בה, לפני שעשינו לה מתיחת פנים קלה בלבד היה בשנות השבעים. אין על מה לדבר מבחינת שיפוץ בשנים הקרובות. זה מאוד יקר וזה כסף שאין לנו.
בתחילת הדרך חילקנו כרטיסי לחם. בקנייה של 12 לחמים מקבלים את ה13 בחינם. זה היה לאורך תקופה, הפסקנו לחלק כרטיסים אחרי זמן מסויים אבל המשכנו להחתים למי שעוד החזיק בכרטיסים, ולאחרונה התחלנו לחלק אותם שוב.
מבחינת פרסום מתוכנן אתר אינטרנט. אני בונה כרגע דף פייסבוקי, אבל זה לא מספיק.
יש לי כמה שאלות ותהיות שאשמח לחלוק איתכם ולקבל מכם תובנות:
1. אילו עוד אפשרויות מבצעים כדאי לנו להציע ללקוחות על מנת להגביר את המכירות? אנשים כאן אוהבים למשל החתמות, ובסופרמרקט מקבלים כרטיס שצובר חותמות, כשאפשר לממש את המתנה באמצע, או להמשיך להחתים ולקבל משהו יותר יקר.
2. אפשרויות פרסום, מלבד חלוקת פלאיירים, שמאוד פופולרית כאן?
3. מבחר יומי, אני תוהה אם כדאי לנו להכין כל יום את כל סוגי המאפים (לא אותה עוגה, אלא אותה משפחה), כי עוגות קצפת למשל, או פירות, כאלה שחייבות להיזרק בסוף היום, לא ממש פופולריות באמצע השבוע. במיוחד במזג אוויר קריר.
ומוצרים נוספים מלבד עוגות, עוגיות ולחם. כרגע מה שעולה לי בראש זה ריבות, אנחנו מוכרים היום אבל אני מתכוונת להחליף ספק, כי הספק הנוכחי שלנו (שהוא גם השוקולטייר שלנו) מאוד יקר, ואנשים לא קונים את הריבות האלה במחיר שאנחנו יכולים למכור.
מעבר לזה, גרנולה שאנחנו יכולים להכין.
בטח שכחתי לציין חלק מהדברים, אבל נראה לי שיש לכם מספיק מידע לא?
תודה מראש!!
אולי ה 12 עדיף.
