אלומה יקרה

כל כך הרבה כאב, שקשה לעמוד בזה.
רוצה כל כך לחבק,
לא בטוחה אם את מסוגלת בכלל לקבל את החיבוק.
המון שינויים קורים בבת אחת, וזה מפחיד.
במיוחד שגם לפני, את לא מרגישה כל כך יציבה. זכרונות טראומטיים, חלומות קשים....

מה את עושה בינתיים בלי המטפלת? דווקא עכשיו שיש כל כך הקבה שינויים ?
האם יש לך איזשהו גיבוי? מישהו שיתמוך בך ?

כשקראתי את קריאותיך לתמיכה מלפני כמה ימים, כל כך הצטערתי שלא הייתי שם בשבילך.
מוזמנת ליצור קשר במסרים אישיים, אותם אני אראה אחרי מקסימום יום יומיים.

איך אפשר לעזור לך לעבור את התקופה הזו?
שולחת לך חיבוק ענק ענק
 
למעלה