אני לא שולל את הטענה התרבותית
היא נשמעת לי סבירה אני לא טענתי אותה כי מפני שאני בדרך כלל מאוד זהיר בהכללות אמפיריות ואיני נוהג לטעון דברים אמפיריים שאין לי אסמכתא לגביהם. במיוחד כאשר מדובר בהכללות על מדינות וחברות שלמות ובמיוחד חברה גדולה והטרוגנית כמו ארה"ב.
בדיון קודם הצגתי טענה ששמעתי מהקרימינולוג ארנון אדלשטיין מחבר הספר "רצח מרובה קורבנות" שטען בראיון רדיופוני שהחברה האמריקאית מאוד אלימה. זה אירוני מפני שהדיון שהתפתח בעקבות האמירה הזאת היה די אלים בעצמו משהו ששייך לתחום ההנהלה. על אף שאני זהיר ואני מעלה טענות אמפיריות רק כאשר אני שומע אותם ממומחים. זו כלל לא הייתה טענה שלי אלא הבאתי את דברי המומחה.
מה שנקרא עם כל הזהירות היא לא מחסנת מפני התקפות
הטענה התרבותית לגבי האמונה בזכות לשאת נשק נשמעת לי סבירה קודם כל לגבי הדרום העמוק, הרפובליקאים, השמרנים, הימין. לגבי היותה מאפיינת את התרבות האמריקאית בכלל, אינני יודע אני מתאר לעצמי שיש גם מתנגדים לזכות הזאת לא יודע מה שיעורם ומשקלם האם הם בטלים בשישים מבחינה מספרית ואיכותית. בכל אופן, ממה שהתגבש אצלי בתהליך הלמידה, יחסית לאירופה נראה לי שבתרבות האמריקאית יש יותר אהדה לרעייון הזה. הדבר מתיישב עם כך שבארה"ב יחסית לאירופה, יש יותר ליברטריאניזם, יותר גישה של מינימאליזציה של תפקיד המדינה והיקף התערבותה והתנגדות להטלת מגבלות על חירות הפרט מטעם המדינה, אמונה באחריות אישית [כל בעל נשק אחראי להתנהגותו ולשימוש שלו].. להתרשמותי ארה"ב יותר ימנית באירופה וזה מתבטא גם בזכות לשאת נשק.
