אנחנו יוצאים 6 שבועות..
הוא רוצה לאכול איתי. אני מתחמקת. שוב ושוב.
אז הפעם הוא שואל מראש. ואני מסכימה. לא נעים לי.
לא רוצה שיחשוב שזה עדיין מתוסבך עבורי ככ.
אבל זה כן.
אז הסכמתי מחר לאכול איתו.
ומהרגע שהשיחה נותקה אני בחרדות.
ובולמוס אחד גדול ואינסופי שמכלה הכל. שמכלה אותי בתוכו.
ועכשיו הקלוריות שצברתי הרבה יותר גרועות ממה שהוא רצה שנאכל יחד.
למה לעזאזל עשיתי את זה????????????
למה אני כזו חסרת שליטה???
לעזאזל איתי.פרה.פרה.פרה.
ובדיוק היום ראיתי שעליתי במשקל (לא צריכה).
ובדיוק היום הבנתי שאני חייבת להתאפס על עצמי בדחיפות.
ועכשיו הבולמוס הנורא הזה.
ומחר איתו.
שמנה.
שמנה.
שמנה.
שמנה.
שמנה.
הוא ייגעל ממני.
אני נוראית.
תיחנקי.
תיחנקי.
תיחנקי.
(וסליחה שלרוב לא פה, ולא מצליחה לקרוא הודעות של אחרות..)
