יין טוב
אתמול בערב היה פסטיבל ההשקה השנתי של ברברסקו
שזה אומר ארוחה במסעדה וטעימה עיוורת של 20 יינות חדשים ללא הגבלה
הקאטצ' היחיד - שכולם מבציר 2009 וכולם ללא יוצא מן הכלל שוברים את הלסת
לא טעמתי בצורה רצינית ובכל מקרה יין מהסוג הזה - אם הוא יותר טעים עכשיו זה לא אומר עליו כלום
בכל מקרה הפייבוריט שלי היה Barale, שלא שמעתי עליו מעולם
בחמישי - בבוקר ברונו ג'יאקוזה. ספומנטה אקסטרה ברוט 2006, 100% פינו נואר שמיוצר ידנית לחלוטין במתוד שמפנואז. מורכב, שמרי ופירותי, אלגנטי וארוך - יופי של יין. מחיר מגוחך של 19 יורו בחנויות ליין שלוקח 6 שנים לייצר. ברולו פאלטו 07 היה מעולה, רך מאוד כבר בגילו הצעיר, מורכב, קטיפתי, טעים.
לארוחת ערב פרנצ'סקו רינלדי לה ברונטה 01 (ברולו SV) במסעדה במחיר מגוחך (כמו שאר מחירי היין במסעדות) של 48 יורו. אדמתי, רך, רזה, מורכב - שווה ליישן ברולו... נגמר ממש מהר.
בשישי - בבוקר טעימה ארוכה ביקב Paolo Scavino, עם טעימת רוחב של שלושה סינגלים שונים של ברולו 2008. למרות שהשימוש הרב יחסית (לאחרים) בחביות קטנות וחדשות העץ לא מורגש והיינות נגישים מאוד (ביחס לברולו חדש בשוק).
הבוקר - יקב פרונוטו. בתור יקב גדול יחסית ותעשייתי (נרכש ב-'94 ע"י אנטינורי) ציפיתי ליינות מודרניים ולא מעניינים. בפועל היו יינות קלאסיים, רזים וחומציים שהפתיעו לטובה. טעמנו ברולו וברברסקו מהבצירים האחרונים (8-9) וגרסת SV של כל אחד מהם. רחוקים מלהיות מוכנים לשתיה או להציע מה שברולו מיושן יכול להציע, אבל אפשר להרגיש כבר עכשיו שזה חומר טוב. לסיום המארחת הפתיעה אותנו עם טעימה עיוורת של יין שבבירור היה מאוד ישן: מורכבות ואדמתיות, תבלינים, לא ממש פירותי, החומצה בירידה והטאנין עוד מחזיק קצת. טעים מאוד. הימרנו על הברולו הבסיסי מאמצע העשור הקודם. היינו רחוקים - זה היה ברולו 1982.
זה בערך חצי מהסופ"ש. היום בערב ייפתח משהו ממש טוב וישן, מקווה שהוא יהיה טוב.