סופש

יין טוב

אתמול בערב היה פסטיבל ההשקה השנתי של ברברסקו
שזה אומר ארוחה במסעדה וטעימה עיוורת של 20 יינות חדשים ללא הגבלה
הקאטצ' היחיד - שכולם מבציר 2009 וכולם ללא יוצא מן הכלל שוברים את הלסת
לא טעמתי בצורה רצינית ובכל מקרה יין מהסוג הזה - אם הוא יותר טעים עכשיו זה לא אומר עליו כלום
בכל מקרה הפייבוריט שלי היה Barale, שלא שמעתי עליו מעולם

בחמישי - בבוקר ברונו ג'יאקוזה. ספומנטה אקסטרה ברוט 2006, 100% פינו נואר שמיוצר ידנית לחלוטין במתוד שמפנואז. מורכב, שמרי ופירותי, אלגנטי וארוך - יופי של יין. מחיר מגוחך של 19 יורו בחנויות ליין שלוקח 6 שנים לייצר. ברולו פאלטו 07 היה מעולה, רך מאוד כבר בגילו הצעיר, מורכב, קטיפתי, טעים.

לארוחת ערב פרנצ'סקו רינלדי לה ברונטה 01 (ברולו SV) במסעדה במחיר מגוחך (כמו שאר מחירי היין במסעדות) של 48 יורו. אדמתי, רך, רזה, מורכב - שווה ליישן ברולו... נגמר ממש מהר.

בשישי - בבוקר טעימה ארוכה ביקב Paolo Scavino, עם טעימת רוחב של שלושה סינגלים שונים של ברולו 2008. למרות שהשימוש הרב יחסית (לאחרים) בחביות קטנות וחדשות העץ לא מורגש והיינות נגישים מאוד (ביחס לברולו חדש בשוק).

הבוקר - יקב פרונוטו. בתור יקב גדול יחסית ותעשייתי (נרכש ב-'94 ע"י אנטינורי) ציפיתי ליינות מודרניים ולא מעניינים. בפועל היו יינות קלאסיים, רזים וחומציים שהפתיעו לטובה. טעמנו ברולו וברברסקו מהבצירים האחרונים (8-9) וגרסת SV של כל אחד מהם. רחוקים מלהיות מוכנים לשתיה או להציע מה שברולו מיושן יכול להציע, אבל אפשר להרגיש כבר עכשיו שזה חומר טוב. לסיום המארחת הפתיעה אותנו עם טעימה עיוורת של יין שבבירור היה מאוד ישן: מורכבות ואדמתיות, תבלינים, לא ממש פירותי, החומצה בירידה והטאנין עוד מחזיק קצת. טעים מאוד. הימרנו על הברולו הבסיסי מאמצע העשור הקודם. היינו רחוקים - זה היה ברולו 1982.

זה בערך חצי מהסופ"ש. היום בערב ייפתח משהו ממש טוב וישן, מקווה שהוא יהיה טוב.
 
יין

בחמישי ושישי שאנין בלאן של אאודה קאפ - 25 שקל בקבוק - פגז של למחירו. אלכוהול נמוך, המון המון פרי טרופי וגם חומציות טובה.

בעבודה מלבק אלאמוס סלקסיון של קטנה זפטה - לא רע אבל לא מצויין כמו המלבק קטנה שלהם, שזה אולי היין הכי טוב ב50 שקל סיטונאי לבקבוק שיש בארץ.
גם בעבודה - גראן פאודו רזרבה של ג'וליאן צ'יביטה - 80% טמפרניו והיתר קברנה ומרלו מנאברה. לא משהו יוצא מן הכלל, אבל אני מנסה ליצור עניין ללקוחות.
עוד קצת דובונה עם קרח, וזהו זה.
 

yezer

New member
דגימות ויסקי שונות

גלנרוטס 1998
וייט אנד מקאי (הבסיסי)
בונהאבן 12
לדאיג (10 שנים כמדומני)
בלק בוטל

כל זאת באירוע הפתיחה של סניף דרך היין בגבעתיים.

בנוסף היה שם גם מבחר גדול של יינות להתנסות אבל זה כבר לא השטח שלי.
 

gabi a

New member
טעימות בדרך היין

בירה - בלאנש דה בריסל, בירת חיטה בלגית, יותר מתובלת מבירות בז'אנר שלה
המון יין, גיליתי שאני לא יכול לסמוך על חוש הטעם שלי בטעימה של יותר מכמה יינות בודדים. קניתי אחרי הטעימות פאוסטינו 1 גראן ריזרבה 1999, שהרגיש שונה ממה שזכרתי מהטעימות. היו קצת סימני גיל, אבל היין עם חמיצות גבוהה וחסר קצת גוף כדי לאזן אותו, לטעמי. מה שכן הוא הולך טוב מאוד עם אוכל בזכות החמיצות והטאנינים שעוד שם.
היו גם סינגל מאלטים לטעימה, טעמתי גלנרוט 98 אם אני זוכר נכון, אבל לא יכולתי להתרשם מהטעם בגלל כל היין שכבר טעמתי
ביום שישי - פלורף טריפל ובירה של חברים
 

knappertsbusch

New member
מילוי חורים בהשכלה (לא וויסקי)

דון פינו של סאנדמן (שרי יבש) - וואו, ממש קשה לשתייה,
פעם ראשונה שאני מוצא את עצמי מבקש קצת מתיקות לאיזון.
אולי בקבוק תקול?

ג'ין - בומביי ספייר - התחבב עליי מהטעימה הראשונה.
 
שרי

התחלתי לאחרונה לחבב שרי יותר ויותר, וניסיתי כמה. המחירים בארץ די טובים.

הפינו אמור להיות מאוד יבש, ובעל טעמים חריגים ליין לבן. השפעה רבה של הפלור - שכבת השמרים שגדלה על היין. השכבה גדלה רק כאשר הסוכר כולו הפך לאתנול, ובתנאי שאחוז האלכוהול גבוה מספיק - אבל לא יותר מדי. הטעמים שהיית אומר להרגיש הם של לחם, שקדים, מרירות קלה וחמיצות מרעננת.

בפינו חשוב מאוד שהבקבוק יהיה צעיר, כדאי לשתות חצי שנה לאחר הביקבוק - לאחר מכן הוא דועך. חשוב גם לסיים אותו שעתיים-שלוש מהפתיחה.
אני ממליץ לך לנסות את טיו פפה, שהוא הפינו הכי טוב שניסיתי בארץ, אבל קשה להשיג בקבוקים צעירים.

במקום פינו, אני יכול להמליץ בחום על הדוס קורטדוס של וויליאמס והאמברט, מיושן 20 שנה. עולה כ-120 ש"ח. ליין ניחוחות של פינו, אבל הודות לחיזוק וליישון בחמצן הוא התרכך וטיפה יותר מתוק, ונילי ומתובל (מהעץ). מאוד מאוזן ומורכב להפליא.
 

knappertsbusch

New member
וואו, כמה מידע... תודה.

הבקבוק לא היה צעיר וקשה להגיד שהייתה לו חמיצות מרעננת.
כן היו לו טעמי פלור למכביר, וטעמים חריגים יחסית לכל משקה שאני מכיר, בינתיים.

מוויליאמס & המברט טעמתי עד כה את ה-PX solera especial 20
שהוא בערך ההפך הגמור - מעין סירופ מרוכז בטעם פירות יבשים, משהו נהדר.

הדוס קורטדוס כבר על הכוונת.
 
אם נשאר לך עוד מה-PX, תוסיף כמה טיפות שלו

לדוס קורטדוס לניסיון. המתיקות הנוספת מחמיאה לוניל, האגוזים והשקדים - והשילוב נורא הזכיר לי טעם ילדות של טורטית (הופל בטעם שקדים באריזה ירוקה)
 

tuvia444

New member
אגב טיו פפה

למיטב ידיעתי, הוא כשר. מעניין שיש כשרות למותג טוב. הייתי מצפה שיהיה כשרות דווקא למותג בינוני לכל היותר, שמעוניין להיכנס לשוק המזערי של שומרי הכשרות...
 
לאחר בדיקה קצרה - לטיו פפה שתי גירסאות

היצרן הוא בית השרי מהגדולים ביותר - גונזאלס ביאס. רבנים בריטיים (הקשר בין שרי לאנגליה עתיק) ביקשו שייצרו גירסה כשרה, להבנתי ע״י בישול היין כך שגם לא יהודים יכולים להכינו.

אז לטיו פפה שתי גירסאות, רגילה (לא כשרה) ואקסטרה דריי. לא בדקתי איזו מהן בארץ, אני מנחש שדווקא הלא כשרה - תבדקו.
 

nukke

New member
כל כך הרבה בירה...

חמישי:
מייק'ס פלייס, בירת הבית AKA גוסר כהה.

שישי:
צהריים - בירות של מבשלת GRANITE CITY וחיטה בווארית של מבשלת שריגים/ עמק האלה. היה טעים אבל משהו השתנה בבירה הזאת מאז ששתינו אותה בפעם הראשונה. היא כהה יותר ומתובלת יותר וזה לא שיפור.

ערב - טעימות אצלנו. הרבה דברים, בין היתר דובל ירוקה ושתי בירות פיניות. לאפין קולטה, הבירה הנפוצה שם, זאת לאגר בהירה טובה. נמזגה פחית של פיינט. פיינט בפינית - 550 מ"ל. בפעם הבאה שאגיע לפאב ישראלי שמוזגים בו לכוסות פיינט, אבקש פיינט פיני.

שבת: טובורג אדום בצהריים, עוקץ של הדובים וניקאסל בראון אייל בפורטר אחה"צ.
 

yoavge

New member
בעיקר יין

היה חם מדי בשביל הרבה ויסקי :(

אז ככה, שישי בערב כמה כוסיות של לפרויג PX החדש. פשוט תענוג, איזה הרמוניה, פשוט חובה שיהיה לכל חובב לפרויג/מעושן.

שבת, היה חם ועם אורחים שתינו 2 בקבוקי יין קלים:
דלתון פומה בלאן 2011
דלתון רוזה 2011
שניהם היו מתאימים מאד למזג האויר :)

דבר אחד הפריע לי - התווית של הפומה בלאן בעברית שונה מאד מזו האנגלית ופחות מדברת לחובבי יין. הרגשתי שמזלזלים בי.
 
למעלה