שונאת את החיים שלי
שונאת את הגוף הזה
שונאת את הדבר הזה שהפכתי להיות
אין לי כלום בעולם הזה. כ-ל-ו-ם אחד גדול.
 
חלומות יקרה

פעם שמעתי משפט שבהתחלה נשמע מוטעה, אבל ככל שחושבים על זה יותר הוא נהיה יותר ויותר נכון
״בין שנאה לאהבה מפריד קו דקיק במיוחד״
כשאת שונאת משהו בכזו עוצמה זה אומר שאכפת לך ממנו. אכפת לך מעצמך, מכל היותך. מהחלומות, המחשבות, הרגשות. את מחשיבה את עצמך כאדם בעולם מספיק כדי שיהיה לך אכפת מעצמך...

את אומרת שאין לך כלום, באמת?
נסי לערוך רשימה מדוייקת של מה אין לך. נסי באמת לעשות רשימה של כל הבעיות, וכתבי ליד כל אחת האם זה תלוי בך או באחרים. את תגלי שזו לא באמת קטסטרופה, אלא ״סתם״ בעיה, ובעיה אפשר לפתור...

איך היה היום במעקב?
איך את מתמודדת עם התאריך המתקרב לבית השיקומי?
 
אני מקווה שאת מרגישה קצת יותר טוב

מאז כתיבת ההודעה.
זה ימים קשים. קשה להיות בהמתנה הזו וקשה לדעת מה עוד מחכה לך.
אבל את עשית דברים מדהימים בתקופה הזו,
בהחלמה ובלימודים ועם עצמך,
ואת צריכה להיות מאוד גאה בעצמך-
יכולת להיות בנקודה אחרת לגמרי עכשיו.
תחשבי איך היית בנקודה אחרת אם היית עושה בחירות אחרות, פחות טובות, פחות אמיצות- ותראי כמה עשית, ולכמה הגעת.


ספרי איך את?
 
אז זהו שלא

ובשנייה שאני מצליחה איכשהו להתגבר על עצמי ולהפסיק לחשוב על איך להרוג את עצמי בצורה יצירתית- אמא שלי הנפלאה באה עם אחת ההתפרצויות הפסיכוטיות שלה.
 

lital172

New member
אבל את בדרך

לטפל בכל השנאה הזו. יש לך ימים נקיים בזכות עצמך כי את בחרת. זה בסדר שהכל מבולבל

אבל את בדרך.. בדרך סוף סוף לחיות ולאהוב.
 
הבנתי שזה קשור לבית השיקומי

אבל, לא בקנטרנות- אני לא מצליחה להבין מה במחשבות על הכניסה לבית מפיל אותך ככה.
זה הפחד מלהכנס לשם? ממה שתצטרכי לעבור שם?
איזה מחשבות מפילות אותך כל כך?


מקווה שלמרות הקושי את דבקה בדרך שאת כבר יודעת ללכת בה גם כשקשה.
 
למעלה