שמע: אני בא משני המקומות גם יחד:
אפשר למצוא לזה הסבר אחר
אנשי המדעים נדרשים להשתמש בכל החומר האפור במוח לצורך מחקר ולימודים. ההתמחות הנדרשת במדעים יוצרת צרות אופקים.
שמע: אני בא משני המקומות גם יחד:
למדתי מדע המדינה (תואר שלישי), יחב"ל (תואר שני), גאוגרפיה (מוסמך המכון ללימודים עירוניים ואזוריים בהר הצופים) אך כמעט כל קורסי הבחירה שלי באים מהחוגים לכימיה, מתמטיקה, פיזיקה ומדעי כדור הארץ.
אין חכם כבעל ניסיון. המוח מתפתח הרבה יותר בחשיבה המדעית. רוב חבריי ממדעי החברה היו קורסים מהר מאוד אילו היו צריכים לעבור את אינפי א או אינפי ב (שני קורסים קלים יחסית, תלוי למי). פעם לקחתי מישהו מהם (ניר) איתי ללמוד את הקורס חקר גלים בפיזיקה אצל פרופ' יהודה וגשל בגבעת-רם. אחרי שיעור אחד הוא חשב שאני מזוכיסט.
לא קל לסיים מעבדות בכימיה אנליטית ואורגנית בהצטיינות אצל פרופ' יונגרייס בגבעת רם. הח'ברה שלמדו איתי במדעי החברה היו 'מתאבדים' אם היו רואים את מבחן הסיום בכימיה אורגנית....
הרבה יותר קל ללמוד לימודים הומניים-רוחניים בפקולטה למדעי הרוח או החברה מאשר מדעי הטבע. למה אתה בכלל מדבר על צרות אופקים??? יש לך הוכחות??
בוא ואראה לך מחקר גדול שבניתי בחוג למדע המדינה כאשר....אני משתמש בחקירה כמעט רק בשיטות מחקר הלקוחות ממדעי הטבע בתוך מדע המדינה ! אתה יודע למה?? כי בתור אדם שהיה גם מתרגל בקורס שיטות מחקר במדעי החברה אצל פרופ' פלזנטל ואצל פרופ' דיסקין בחוג למדע המדינה, אוכל לומר לך בוודאות מוחלטת ששיטות מחקר במדעי החברה הן מוגבלות ובעלות הרבה חסרונות בהשוואה לשיטות מחקר ממדעי הטבע. אפשר לשדך אך זה לא פשוט. יום טוב.
