שנת 2014 שמחה לכולם! אני סוגרת את 2013, שנה מלאת חיוכים, הטובה ביותר שהייתה לי בשנים האחרונות. המוח האהוב שלי חזר, בכל נוכחותו. הקירות מלאים בדמיונות, לאן שלא אסתכל יש לי מחשבות. יש עוד הרבה עבודה עד שבאמת יתייצב ויישאר, עוד לא הצלחתי להכפיף אותו למסגרת או לשלוף אותו בעת הצורך, כרגע אני זורמת עם מה הוא מסוגל לעשות עכשיו ולהתמקד בזה. אבל אתם מבינים מה זה שהמוח חוזר? התקדמות ע נ ק י ת !
וכך גם הביטחון העצמי שלי הולך ונבנה. זה חשוב לא פחות.
אבל עכשיו אני חוגגת משהו אחר דווקא, ההפך למעשה - הגוף. אני מרגישה שהורדתי מספיק מסת שריר בשוקיים והם כבר לא לוחצים על העצם ופחות כבדים, אבל עדיין קיימים להפליא. אם אוריד עוד, יתחילו לכאוב עצמות האגן הבולטות כי לא יהיה להן ריפוד הגנה. מה שאומר שהגעתי עכשיו למקום של איזון טוב. חזרתי לאכול את הארוחות הפשוטות החביבות עליי, בלי כל תוספת הטעמים והרטבים והאוכל שחייבים לקחת מהם עוד טיפה מרוב שהם טעימים. תנו לי קצת קוסקוס, שניצל קטן אפוי וסלט עם כל הירקות שהיו במקרר - טרי בלי תיבול, להרגיש את הטעם האמיתי והמשגע שלהם - ואני מאושרת. אה, ושוקולד, אל תשכחו שוקולד קטן פה ושם. העברתי את הדגש בפיזיותרפיה מההליכה לשרירי בטן וחזה, וכל עוד אני לא מתעייפת מדי, ואני משתדלת להיות קשובה ולעצור בזמן, זה גם מקל על הנשימה. הקו דק מאוד ואתמול למשל עברתי אותו בלי להתכוון... נו, בשביל זה יש לי ביפאפ (שבו אני עדיין משתמשת בו המון, גם במשך היום וגם בלילה), אבל הזמן שבלעדיו משתפר לאט, ובהתחשב בכך שחורף עכשיו, זה נפלא.
וגם, ביננו, אני אוהבת את הצורה שלי. יותר נוח לי בתוך הגוף עכשיו, הוא פחות מגושם וכבד ויותר קל להזיז אותו. לא יודעת אם וכמה ירדתי במשקל, אבל זה לא משנה, מה שחשוב הוא התפקוד בפועל.
וביטחון עצמי כבר אמרתי?
מאושרת.