סכמ"ש
סעיף הסכמ"ש המתחלף (כל שבוע סעיף אחר)- הכי הייתי רוצה לנסוע עכשיו לחופשה ב: וואו, מצאתם את מי לשאול! אני חולה במחלקת טיולים קשה ולא רוצה להחלים לעולם... כרגע בראש הרשימה (לא בהכרח בסדר הזה): רומניה, אנגליה, דרום קוריאה וסין.
משהו טוב שקרה לי השבוע: רצתי 10 ק"מ!! וזה עוד יותר הישג מבחינתי כי א' נפצע בריצה ולקח שבוע הפסקה, ככה שרצתי את זה לבד, בלי הדרבון שלו.
חוץ מזה שהיה שבוע כייפי עם מלא צחוקים בעבודה. כמה שאני מתה שא' ימצא עבודה בצפון ושנעבור כבר-יהיה לי הכי עצוב בעולם להפרד מהחברים מהעבודה.
משהו מאכזב שקרה לי השבוע: זה הולך להיות ארוך. (אחרי שכתבתי הכל אני יכולה להגיד שאני בשוק שזה יצא עד כדי כך ארוך! אבל אני טעונהף אז זו התוצאה):
בשבת היינו בחיפה אצל ההורים של א'. היה קפוא בחוץ ועד שעות הצהריים עוד ירד גשם. לקראת אחה"צ הלכנו לשבת עם חברים שלו בבית קפה והלכנו ברגל כי כמה אפשר כבר לשבת בבית? 2 דקות אחרי שהתחלנו ללכת-נצמדה לי לרגיל כלבה סלוקית גזעית. למי שלא יודע מה זה סלוקי-אלה הכלבי צייד האלה, שרצים ממשששששששש מהר ובהתאם לזה אין להם גרם שומן בגוף והם לגמרי עור ועצמות.
הכלבה הייתה רטובה ורועדת בטירוף, והרגליים שלה היו מלאות חתכים מדממים. היה לה קולר רגיל וקולר לקרציות וזו כלבה גזעית, אז היה ברור שהיא שייכת למישהו. אמרתי לא' שחייבים לעזור לה וביטלנו את המפגש עם החברים.
א' נשאר איתה למטה בזמן שאני עליתי לבית של ההורים שלו כדי לאתר וטרינר שפתוח בשבת ויבדוק שבב. עשיתי איזה 5 טלפונים, הערתי אנשים מהשינה של שבת בצהריים, ובסוף מצאתי מרפאה.
כשירדתי מצאתי את א' החמוד מחבק את הכלבה כדי לחמם אותה
. טוב, מגיעים למרפאה, הוטרינר מנסה קורא שבבים אחד - אין שבב. מנסה קורא שני-אין שבב. קורא שלישי-כלום. יש לנו כלבה גזעית, קפואה ומדממת ואין לנו מה לעשות איתה. היינו אובדי עיצות כי לבית של ההורים של א' אי אפשר לקחת אותה - הם עושים לנו טובה שהם מרשים להביא את הכלבה שלנו. אנחנו נוסעים עוד מעט חזרה לבאר שבע, ככה שגם לחפש לה בית לא נספיק.
הוטרינר נתן לי טלפון של מישהו שיש לו בית גידול לסלוקים שאולי יוכל לעזור. התקשרתי אליו והוא אמר שכבר אין לו בית גידול, אבל הציע לי לבדוק את האוזן שלה הכלבה כי אולי מקועקע לה מספר באוזן ימין. באוזן ימין לא היה, אבל באוזן שמאל כן. הוא אמר שהמספר שהקראתי לו מאוד מוזר, והפנה אותי לבחורה שמקעקעת סלוקים. התקשרתי גם אליה (שבת בשלוש בצהריים, כן?). היא אמרה מיד שהיא מקעקעת רק באוזן ימין וגם היאע אמרה שהמספר מוזר, ושזה לא הגיוני שאני אומרת שהכלבה צעירה. שניה לפני שסיימנו את השיחה היא נתנה לי טלפון של וטרינר שמקעקע סלוקים באופן פרטי. התקשרתי עליו, ותוך שניה הוא ידע להגיד לי מי הבעלים! משהו פה ממש מסריח, כי נשמע שהקיעקוע לא נעשה בדרך רגילה, והכלבה גם לא רשומה ומשובבת כחוק.
התקשרתי מאושרת ושמחה לאותו בחור. הוא לא ענה והתחלתי להתקשר שוב ושוב עד שהוא ענה.
אני: "שלום, יש לך אולי כלבה סלוקית שנעלמה?"
הוא: "כן, אני גר ברחוב כך וכך (הרחוב של א', לא רחוק מאיפה שמצאנו אותה), תשחררי אותה שם והיא כבר תחזור לבד.
אני: "אנחנו לא נמצאים ברחוב, אנחנו אצל הוטרינר, רצינו לבדוק שבב. היא רטובה ומדממת מהרגליים.
הוא: "אה, אז היא כנראה נפגעה מאוטו" בטון כאילו שהוא אומר לי "אה, נגמר החלב..."
אני: היא לא נפגעה מאוטו, יש לה חתכים.
הוא: בסדר. היא רצה כבר שנה ברחובות. תשחררי אותה.
אני: אני לא רוצה להגיד לך איך לגדל את הכלבה שלך, אבל היא רטובה, מורעבת (נתנו לה אוכל במרפאה והיא טרפה הכל) ופצועה, אז אולי זה לא טוב לה לרוץ ברחובות..."
הוא: "כן, כאילו שאמא שלה ביער הייתה מכסה אותה..."
המשפט הזה שבר אותי. התאפקתי שלא לצרוח עליו, נכנסנו לאוטו ובכיתי את נשמתי על זה שאני צריכה להחזיר את היצור האומלל הזה לבעלים שלא איכפת לו ממנה, שלא איכפת לו שהיא פצועה, שלא איכפת לו שהיא טובה עד לשד עצמותיה בלי טיפת שומן שתחמם אותה.
באוטו היא כבר הפסיקה לרעוד, התכרבלה לידי והניחה עלי את הראש. זה היה שובר לב.
הורדנו אותה ליד הבית שלה והיא נעמדה ברחוב ולא זזה. לא נראה שהבית מרגש אותה במיוחד. ליוויתי אותה ממש עד השביל, ורק אז היא התחילה להתקדם באיטיות.
עבר כמעט שבוע ועדיין המצפון שלי מציק לי על זה שהחזרתי אותה לבעלים כאלה
משהו שהתחדשתי בו השבוע: בכלום. אבל הלכתי להחליף טייץ מהקניה הקודמת וחיכיתי 45 דקות בקופה, בין הררי אנשים, בשביל 20 שניות
אה, נזכרתי שההורים של א' חזרו מחו"ל והביאו לי סוודר מהמם ונעלי בית. איזה כייף! אגב, הם חזרו ביום שסגרו את נתב"ג בגלל הסערה והיה חשש גדול שהם ינחתו בקפריסין.
משהו מצחיק / הזוי שקרה לי השבוע: חוץ מעצב היה גם קצת מצחיק אצל הוטרינר. בזמן שהייתי בין טלפונים נכנסו 2 בנים עם כלב שמנמן ומבסוט. משיחה איתם התברר שהכלב לא כזה שמנמן במקור, הוא פשוט אכל חצי קילו בצק שיועד לפיצה, והבצק התחיל לתפוח לו בבטן! הם אמרו שכשהוא נכנס לאוטו הוא היה הרבה יותר רזה ממה שהוא היה כשהוא יצא ממנו
מרגע לרגע הכלב תפח לאיטו יחד עם הבצק...
בילוי השבוע: אם שבת נחשב-אז קפה עם חברים. במשך השבוע לא ביליתי, א' עבד ערב ולא ראיתי אותו בכלל.
ספר/סרט/סדרת השבוע: יום שישי היה ה-13, אז תכננו ערב בחיפה, עם פוך, קפה, טים טם וסרט אימה, כשבחוץ סערה. ראינו את המנסרים מטקסס אבל אני, שידועה כנרדמת סדרתית בסרטים, לא יכולתי לעמוד בחמימות של הפוך ושל הבקבוק החם וביליתי את רוב הסרט בשינה מתוקה.
מאכל השבוע: פילמני. ההורים של א' קונים מוכן במעדניה וזה פשוט טעים!
תכניות לסוף השבוע: לנקות, לבשל ואני מפחדת להגיד את זה כבר-אבל לבחור תמונות לאלבום. אה, ולרוץ.
האם עמדתי במטרות של תחילת השבוע?
משהו טוב שעשינו בשביל עצמנו השבוע: ללכת לישון בשעה סבירה, שזה אומר גם להנות יותר מהפוך והפלנל וגם להיות עירנית בעבודה.
מטרות לשבוע הבא: