בוקר טוב חזרה לשגרה

[ליאת של עדי]

בוקר טוב חזרה לשגרה

אז איך החזרה לשגרה אצלכם?
איך הילדים או האחים הקטנים התרגלו למסגרות?
מי מעדיף חופש ומי מעדיף את שנת הלימודים?

יום מעולה לכולם.

 

[ליאת של עדי]

עונה ראשונה

הילדים שלי סתגלתניים ועכשיו כשגדלו אז החזרה למסגרות עוברת חלק. האמת שגם אף אחד לא מבואס כולם מרוצים להיפגש עם החברים ולחזור לחוגים.
&nbsp
נהניתי מהחופש איתם עשינו לא מעט, אבל ברגע שחזרתי לעבודה, סבלתי מכל רגע. לדאוג להם מה הם עושים לאן הולכים להקפיץ להחזיר לדאוג לאוכל להגיע מהעבודה ולהבין שצריך לעשות משהו ספורטיבי אחרי יום רגוע מידי לטעמי.
מצד שני השגרה היא מבורכת. אתמול בשמונה היה כבר שקט בבית ועכשיו אני שותה קפה חם בשקט בעבודה בלי נספח שמראה לי משהו כזה או אחר ויום שישי בבוקר חוזר להיות חופשי ופנוי. אבל צריך לקום מוקדם להתארגן סנדוויצ'ים ובהמשך יהיו שיעורים ומבחנים, הסעות לחוגים ובאופן כללי לוז הדוק יותר כי אצלנו הולכים לישון עד שמונה.
אז מכל דבר יש לי חצי כוס מלא, אולי החצי של השגרה מלא קצת יותר

בקיצור, עוד חודש יש רענון מחדש לגבי נוהל חופש אז סבבה לנו.

 

[עדיקים]

כייף ילדים סתגלתניים, גם שלי כאלה

אני רואה שגם את שמחה קצת שהשגרה חזרה

 

[ליאת של עדי]

קצת הרבה

 

[הפוך עם ראש כפול]

לגמרי מעדיפה חופש. גם לי וגם לילדים

ככה זה כשהם גדולים..
החודש הראשון של החופש אמנם היה עמוס לי מאוד מאוד בעבודה, וגם הבכור המשיך בשגרת אימונים ותחרויות, אבל עדיין - לא צריך להעיר בבקרים, לא צריך לארגן כריכים, לא צריך לשאול "עשית שיעורים?", וחלק מהחוגים של הצעיר (לא כולם) יצאו גם הם לפגרה. אז חלק מהעומס של השגרה בהחלט ירד.
בתחילת אוגוסט נסענו לחו"ל עם הילדים (שבועיים וחצי באירלנד) והיה מעולה. הארכתי את החופשה שלי בדומה לפגרת האימונים של הבכור עד סוף אוגוסט, ורק השבוע חזרנו כולנו לשגרה.
מה אני אגיד לכם? לא כיף לי! לא כיף לי להעיר בבקרים, לא כיף לי להכין כריכים וקופסאות אוכל, לא כיף לי להתחיל להעמיס את היומן באסיפות הורים, פגישות עם מחנכות, לו"ז אימונים חדש לבכור (ועמוס עוד יותר מבשנה שעברה) שברור שמתנגש לחלוטין עם שעות ההסעות של כל עיסוקי הצעיר

עוד לא ממש פתרתי חלק מההתנגשויות, ולא ברור לי איך אוכל להיות בשני מקומות בו"ז. מן הסתם בן הזוג יצטרך גם הוא להגמיש שעות עבודה כדי להיות חלק ממערך ההסעות היומיומי, ומאחר וההורים שלי הם המטיילים הקבועים (כרגע הם בחו"ל, ומייד אחרי רה"ש הם שוב טסים לחודש וחצי....) אי אפשר באמת להסתמך עליהם. בטח לא באופן קבוע.
בקיצור, הרבה יותר כיף לשכב על הספה, לצפות ב"מירוץ למליון" ולא לעשות כלום!

ובנימה חיובית זו, שתהיה שנה מוצלחת לכל הילדים, גדולים וקטנים

 

[ליאת של עדי]

בהצלחה באירגון הלוז

גם הגדול שלי קיבל לוז צפוף בכדורסל...

 

[הפוך עם ראש כפול]

זה מאוד קשה. במיוחד שלבכור אין באמת אופציה לתחב"צ
כדי להגיע מהבית אל הבריכה הוא צריך לנסוע ב2 אוטובוסים, והדרך תיקח לו כשעה לכל כיוון. בהתחשב במערכת הבית הספרית המטורפת שלו, בעומס הלימודי שיש בכיתת מופ"ת, ובכך שהוא עדיין מתעקש להגיע לממוצע שנתי של 95 לפחות (גם בכיתה ט' מופת...), זה פשוט לא סביר שהוא יעשה את הדרך הזו הלוך ושוב כל יום.
נראה מה יהיה

 

[ליאת של עדי]

וואו בחור שאפתן. איזה כיף זה. בטוחה שימצא פיתרון.

 

[עדיקים]

כל הכבוד לילד שלך

שאפתן ועקשן בטוח יגיע רחוק.
אני חווה דבר דומה עכשיו עם הבן שלי, בינתיים זה לא דורש ממני הרבה בטוחה שבעתיד אפילו הקרוב ידרוש ממני יותר אבל באמת שואף למקומות מאוד גבוהים, זה כייף גדול.

 

[הפוך עם ראש כפול]

הוא אכן שאפתן וגם חרוץ מאוד. לא היה כזה כשהיה קטן, אבל כנראה
שההתבגרות עושה את שלה.
הוא עדיין לא למד לאזן או לוותר לעצמו מדי פעם (טוב, הוא רק בן 14, קשה לצפות ממנו לדברים כאלו) ועל זה אנחנו עובדים בהתמדה מאז נכנס לחטיבה.
תודה

 

[mykal]

אז ככה,

אין לי ילדים צעירים,
וכאן נעשה שקט, אולי שקט מידי,
כולם חזרו לבסיסיהם.
כל המגבות וכל המצעים כובסו.
הרהיטים חזרו למקומותיהם.
היה כיף, היה עמוס. החום הגדול מתיש.
לא נורא מחכה בשמחה לסבב הבא.

 

[ליאת של עדי]

שגרה מוצלחת

 

[עדיקים]

אני שמחה שהשגרה חזרה

אם הייתי איתם בבית בחופש ברור שהייתי רוצה שתשאר לנצח אבל במצב הקיים שאני קמה מוקדם מאוד לעבודה כדי להגיע לפעילות בצהריים, שמתקשרים אליי אינסוף פעמים לעבודה הולכים לישון מאוחר ואני תמיד בחוסר שינה מעדיפה את השגרה כרגע

.
במקום שבועיים חופש בסוף החופש נהניתי משבוע וחצי ביולי לטיול משפחתי ויומיים חופש בסוף החופש לבילויים אחרונים לפני חזרה לשגרה.
ברור שלא כייף להעיר בבוקר ועוד יותר לא כייף להכין כריכים אבל לפחות הילד מקטר פחות שמשעמם לו.
אצלי שניהם התחילו מסגרות חדשות וסה"כ הולך להם מעולה. מכיוון שיש לי ילדה אנטי חוגים אז עיקר ההתעסקות שלי היא עם הקטן שעדיין צריך להקפיץ לחברים ולחוגים אחה"צ למרות שהתחיל להיות עצמאי יותר בחודשים האחרונים.

 

[ליאת של עדי]

בול! כשעובדים זה ממש קשה לדאוג להם

השבוע האחרון עבר עלי בערך כמו השעתיים האחרונות של כיפור.