שנינו שינינו לשני שמות משפחה
ממש טרי, לפני שבוע וחצי
לקחנו את שמות המשפחה של שנינו, והפכנו אותם לשם משפחה כפול חדש. כלומר, אם שם המשפחה שלו הוא לוי ושם המשפחה שלי הוא כהן (הם לא...), אז שם המשפחה שלנו הוא לוי-כהן. כלומר, סדר השמות נותר זהה, כך שזה שם קבוע.
נכון, זה קצת מסבך את העניינים לכאורה, אבל מבחינתנו זה היה פתרון אידיאלי. היה לי קשה עם הרעיון שאוטומטית האישה מבטלת את שם משפחתה לטובת שם משפחתו של בן הזוג, או שלחילופין, היא מסרבלת את עצמה עם שני שמות משפחה והוא נותר רק עם שלו. לכן הצעתי לבעלי (עוד הרבה לפני שהתארסנו, אם זכרוני אינו מטעה אותי) שתי אפשרויות: או שנמציא שם משפחה חדש ושנינו נשנה לשם זה, או שכל אחד מאיתנו יוסיף לעצמו גם את השם של השני וכך יהיה לנו שם משפחה כפול. בעלי לא רצה לוותר על שם המשפחה של הוריו, ולכן הסכים לאפשרות השנייה.
לא הייתה שום מלחמת עולם, שום דרמות משפחתיות. הוא לא הופתע כשהצעתי לו את זה, וזה גם לא נראה לו מוזר, להיפך, זה היה לו מאוד טבעי ששנינו נשנה את השם ולא רק אני. הוא יודע עד כמה השוויון חשוב לי, ולשמחתי הרבה, זה חשוב לו לא פחות. אחת הסיבות שאני אוהבת אותו כל כך
אז עכשיו אני מוצאת את עצמי כל הזמן מסבירה לאנשים: "כן, זה שם המשפחה שלי. כן, זה שני שמות." אבל אני רגילה להסברים מתישים על השם שלי, כי שם המשפחה שלי נשמע כמו שם פרטי (והשם הפרטי שלי, חן, נפוץ מאוד כשם משפחה), אז כל חיי הייתי צריכה להתמודד עם זה ולתקן אנשים....