המזכירה המתוקה של העמק המבוקש.
"מבוקש" -זהו זה. הסתיימה לה העונה. הסוף שלה...די פתוח, לטעמי. מזל שהיא חודשה לעונה 5. אמנם סגרו חלק גדול מקווי העלילה שנפתחו העונה, אבל לטעמי הורגש מאוד שהקצוות מאוד רופפים ושהפרק היה עמוס מדי, ואולי גם מזורז מדי. לא פעם גם הרגשתי שדברים בו היו מוגזמים מדי. על הפרק עצמו אני עדיין מתלבט מה לחשוב - הוא היה יותר מצוין מגרוע או יותר גרוע ממצוין. קצת הופתעתי שפוסקו לא הצליח להשתחרר לבד מהחבלים שלו עם הסכין שהרפר העבירה לו, אלא היה צריך שהרפר בעצמה תשחרר אותו. "העימות הסופי" בין אליאס ודומיניק היה קצת בעייתי ונמתח יותר מדי, לטעמי. בסופו של דבר שניהם חוסלו - על ידי סוכן של "השומרוני", אבל כל שינויי הכוח ביניהם לאורך הפרק... היה קצת יותר מדי. גם הופתעתי שאף אחד מהם לא חוסל בשלב מוקדם יותר על ידי השני. זה לא שלדומיניק לא היו הרבה הזדמנויות. העלילה של "מלחמת המכונות" המשיכה להיות מדכאת למדי ואפילו הסתיימה בנימה יותר מדכאת משחשבתי. העלילה של "קונטרול" הפעם, לדעתי, הייתה פחות טובה ממה שקיבלנו בפרק הקודם. הבעיה הכי גדולה בה הייתה הקישור שהם עשו בינה לעלילה של "צוות המכונה". הוא הרגיש לא כל כך... טבעי. מעבר לזה, אני חייב להגיד שלטעמי המשחק של איימי אקר כרוט בפרק הזה היה פחות מוצלח ממה שהתרגלתי אליו. הוא הרגיש קצת נדוש ואפילו היו קטעים שהוא לא נשמע טבעי. אפרופו רוט... זה רק נדמה לי או שהיא אימצה לעצמה את המנהג של ריס לירות לאויבים שלהם ברגליים, במקום פשוט לחסל אותם? בכל מקרה אני שמח שיש עונה 5, אפילו שהיא תהיה עונה מקוצרת. מה שכן מאוד אהבתי בפרק, ואולי אפילו במהלך העונה, את האנושיות שהם נתנו למכונה. בעיקר בפרק הזה ובסוף הפרק הקודם. כנראה הקטע הכי חזק בפרק היה "השיחה האחרונה" של פינץ' והמכונה. ציון:7.
"עמק האושר" - מבחינת איכות הפרק השני היה לא פחות טוב מהראשון, אבל מבחינת העניין שלי בסדרה העניין שלי לא ממש גדל. האמת משהו בזרימה של העלילה ובבנייה שלה מרגיש לי קצת איטי מדי בשביל סדרה שמשודרת רק פעם בשבוע. הקצב האיטי הזה גורם לי לחשוב שאני אעדיף אולי לצבור פרקים מהסדרה ואז לראות אותם אחד אחרי השני בזמני הפנוי, במקום לנסות כל שבוע לעקוב אחרי הסדרה. אחרי 2 פרקים אני מרגיש שזאת השקעה גדולה מדי. אומנם מבחינת איכות ועניין הפרק היה מוצלח, אבל כרגע הסדרה לא ממש... מרתקת אותי. ציון: 7.
"חמוץ מתוק" - עוד פרק בינוני מאוד. אמנם הפעם לא כל העלילות היו בינוניות והייתה יותר הצלחה בצד הקומי שלו, אבל הוא עדיין היה בינוני למדי. העלילה הכי מוצלחת הייתה זאת של "הראדרים השבורים" של ג'סיקה ולואיס, אבל גם היא לא באמת הצליחה להתרומם. מה שכן הפעם דמויות הילדים בפרק היו מוצלחות יותר. גם ההתחלה של העלילה שעירבה אותם - יריד המדע ואבעבועות הייתה לא רעה, אבל היא נחלשה, ככל שהפרק התקדם. ציון: 6.
"מזכירת המדינה" - אני חושב שהגעתי למסקנה שאומנם מדובר בסדרה לא רעה, אבל העניין שלי בה די נעלם. במהלך הפרק הנוכחי, רוב הזמן הרגשתי שאני צופה בו בשל איזו תחושה של חובה. הייתי מאוד אדיש למה שקורה על המסך והפרק לא ממש עניין אותי. זה לא שהוא היה רע, הוא פשוט לא היה מעניין. האמת היה שכל העלילה של הכת בבוליביה ממש הרגישה לי לא קשורה לכלום. אני תוהה אם העלילה הזאת עלתה אצל הכותבים רק בגלל שחיפשו תירוץ לתת לבעלה של אליזבת' יותר הצדקה לשיבוצו בקאסט הראשי של הסדרה. חוץ מזה גם לא ממש התרשמתי מהעלילה המשנית שסבבה סביב החבר של הבת של אליזבת'. ציון: 5.