ינוקא1

New member
כשאתה רואה אדם שטובע

זה נכון.
&nbsp
אך ההחלטה שהקוסמת טובעת ואתה המציל , אלו פרשנויות אישיות שלך.
(אני אישית הייתי נעלב מכך שמישהו מתייחס אלי כ"טובע" וכנזקק כאשר אני אינני כזה).
&nbsp
גם אם היא כן "טובעת" , היא כבר בחרה במציל - איזשהו מטפל אלמוני , שאיננו אני או אתה.
ויש לכבד את הבחירה שלה.
&nbsp
אומרים שאלהים מלא חמלה.
אך אם תסתכל על העולם , תראה שהחמלה שלו מתבטאת בכך שהוא מאפשר לכל אחד ללכת בדרכו שלו.
תראה שהוא לא מתערב יותר מידי בעולם באופן גלוי אלא רק באופן נסתר.
אלהים מאפשר לכל אחד לבחור וגם ליפול.
אלהים נותן אמון באדם - הוא מפזר רמזים פה ושם , אך הוא לא יגיד לך בפירוש מה לעשות.
וזו החמלה האמיתית.
וזו אומנות אמיתית.

&nbsp
קטע שלדעתי מבטא יפה את הרעיון (המפגש של "ניאו" עם ה"נביאה" בסרט מטריקס) :
&nbsp

 
חלק מלהסכים להרגיש זה להסכים לטבוע

כמה פעמים ביום או בשבוע.... בכל אופן לא מרגישה טובעת ברמה של תגובות מהסוג שקיבלתי . בכל אופן בסוף לא הפריע לו בכלל ההודעות אז מאחר שזה לא הפריע לו ולי זה נראה לא אתי אז הוא החליט בסוף שאם אני צריכה לדברי להציב לי גבולות הוא לא כל כך עשה את זה אבל סימסתי לו פחות. היום סימסתי לן רק פעמיים ודברים שקשורים לנושאים רלוונטיים ולא סתם אז חושבת שזה במגמת שיפור.
 

ינוקא1

New member
חלק מלהסכים להרגיש זה להסכים לטבוע


זה מאוד נכון.
&nbsp
הייתי מוסיף רק שבזמן שאת טובעת , עדיין כדאי שיהיה "חלק" מסוים שהוא מחוץ לכל זה , רק מתבונן.
וזוהי מהותה של המדיטציה.
 

מודטחדש

New member
שני דברים כאן שאני לא מבין

בפוסט אחד אתה אומר שמה שאתה כותב לא קשור לקוסמת, כעת אתה מקשר הכל לקוסמת, יש כאן איזה בלבול אצלך שלא מובן לי. חמלה במהותה היא הרצון לעזור לכל מי שנזקק לעזרה. ממש שמעתי לאחרונה - אתה רואה אדם בוכה, אתה יכול להתיישב ולבכות איתו. הועלת לו במשהו? ממש לא. לעומת זאת, אם אתה נותן לו את הסיוע שהוא זקוק לו, חושב איתו על פתרון למה שמציק לו, עשית הרבה למענו (ולמענך). עכשיו שוב בהתייחסות לקוסמת. לאורך כל הדרך, היא מלינה על מטפלים (כולל זה האחרון שלפי מה שכתבה ניסה לעודד משהו ברמת היחסים האישיים שבין גבר לאישה) שלא רק שלא עזרו לה בבעיות שהיא מתמודדת איתן, אלא אפילו, לדבריה, הרעו את המצב. כל פעם כשהיא כותבת של שיטה חדשה, על מטפל חדש, היא כותבת על האכזבה. כמו שאני מצאתי פתרון מלא לאינספור בעיות שהיו לי, ואחרות שלא היו לי, אני מנסה לעודד אותה לנסות משהו שלא יגרום לה את האכזבות שכל הדברים האחרים גרמו. לגבי מטריקס, עבור רבים הוא מהווה התנך האמתי. הדת האולטימטיבית. עבורי מטריקס הוא בסך הכל סרט הוליוודי. נקודה. לא הברקה רוחנית. לא התגלות נפלאה. הראשון בסדרה היה סרט מרתק. היתר, היו סרטים הוליוודיים ביינוניים ומטה. אתה רוצה לבסס את החיים הרוחניים שלך על מטריקס - תיהנה. אני לא רואה בו שום מסר רוחני מסוג כלשהו.
 

ינוקא1

New member
בפוסט שכתבתי למעלה

הסברתי למה החמלה הגדולה ביותר היא לכבד את בחירותיו של האדם מולך.
הסברתי גם למה בכל "חמלה" שאינה מהסוג הזה , יש בדרך כלל אלמנט של התנשאות ושל כפיה , ושבסופו של דבר זה גם מתיש אותך.

על זה ענית שמבחינתך אם אתה רואה אדם טובע החמלה שלך היא להציל אותו , וקישרת זאת לקוסמת.
ועניתי כי גם אם הקוסמת אכן טובעת , היא לא בחרה בך כמציל.

לכן לדעתי החמלה האמיתית שלך עליה תהיה לכבד את בחירותיה , לאחל לה הצלחה מכל הלב עם המטפלים שהיא בוחרת , ולהגיד לה שאם היא תבחר להיעזר בך ובדרכך - אתה תשמח לעזור.

טיפלתי כמה שנים , ובהתחלה היתה לי חמלה מהסוג שלך. חשבתי שאם אני רואה אנשים בוכים וצועקים ושכואב להם , תפקידי הוא לתת להם פתרונות.
והשתדלתי לתת פתרונות - פתרונות אמיתיים !
ופעמים רבות ראיתי כיצד אנשים זרקו את הפתרונות שהבאתי לפח , אפילו בלי להתייחס אליהם.
כשזה היה קורה , זה כאב לי מאוד.

ובהדרגה התחלתי להבין שגם אם אנשים בוכים , לפעמים זה מה שהם מחפשים. לפעמים הם בוכים בגלל רצון לתשומת לב , או אולי בגלל רצון להעניש את עצמם , או רצון להעניש אחרים , ועוד אלף ואחת סיבות.
ברוב המקרים , אנשים לא מחפשים ולא צריכים "פתרונות"

(אינני אומר שזה המקרה של הקוסמת , אני מדבר באופן כללי).

והבנתי שאם אני רוצה להישאר שפוי , אני צריך להפסיק את ה"חמלה" מהסוג הזה. לא לכאוב בגלל טיפשותם או כאבם של אחרים , ולא לנסות "להציל" אף אחד.

(כי ה"חמלה" הזו היא מניפולטיבית ומזיקה לשני הכיוונים - היא גם מניפולציה של "שליטה" ו"כפיה" מצידו של החומל , ופעמים רבות היא גם "שאיבה אנרגטית" מצידו של הנחמל).

מה שכן צריך לעשות , זה בהדרגה להעביר את הכדור ממני למטופל.
אני לא אפתור לאף אחד בעיות - אתה תפתור את הבעיות של עצמך , בזכות בחירותיך !
אם אתה רוצה לבכות , תבכה , לא אכפת לי.
אני כאן בשבילך לתמוך , לייעץ להסביר אפילו להציע פתרונות , אבל אתה תעשה מה שאתה רוצה - מצידי תיילל כל היום ואל תעשה כלום , זה לא עניין שלי.
אני לא חומל יותר על אף אחד.
ודווקא ה"חוסר חמלה" הזה - מרפא.

ולמען האמת , זה קשה מאוד.
עבורי זה אחד הלימודים הקשים ביותר - לשחרר אנשים לנפשם , לבעיותיהם ולבחירותיהם.
גם אם הם בוחרים ליפול , לא לנסות "להציל" אותם בכח.
במיוחד אם אלו אנשים מהמשפחה וכדומה , זה קשה מאוד.

אבל אם רוצים באמת לרפא , אין מנוס מללמוד לשחרר את ה"חמלה" הזו.
 

mydearudi

New member
בחלוף שבוע.. נו- פתחת את הנושא? שמת לו גבול?

חשבתי על כך שלא הגבתי אליך בזמן- סורי,
תרשי לי לנבא- יהיה קשה להתקדם בטיפול הזה ללא אמון מלא בגבולות. החשש שהמטפל לא ידע להחזיק את הגבולות עבורי- לא יאפשר לך לפתח עימו יחסים אינטימיים מהסוג ההכרחי לעבודה יעילה.
אני מעודד אותך כן לספר לו עד כמה השיחה בעשר בלילה הטרידה אותך, ואפילו על ההתדיינות בפורום (אולי תגידי שזו קבוצה בפייס- אם את לא רוצה שיראה).

אז איך התפתח?
 
דיברנו על זה

זה לא הפריע לו כי הוא לא רואה בעצמו מטפל הוא מתאם טיפול שלי. אני רואה בפגישות טיפול כי עובדים על דברים רגשיים ומדברים על הכל (כל מה שאני בוחרת להעלות). בסוף פשוט החלטתי שהוא לא ניסה לעודד יחסים מעבר וכנראה סתם ניסה לעזור או משהו לא העדר הגבולות לא הפריע לי כן אז אני מסמסת לו פחות. אבל אני חושבת שאולי כשהתקופת טיפול תסתיים(נניח שנה), אולי אני אנסה לבדוק אם הקשר מתאים לידידות כי התרשמתי בסוף (מדיבור עם אחרים על הנושא ), שהוא נשוי באושר אז לא דואגת פשוט כפי שכתבתי נראה לי לא מתאים כל עוד היחסים טיפוליים. יש לו אופי שלגמרי מתאים לי להסתדר איתו בידידות בינתיים הסימוסים ירדו ואם זה לא דחוף מנסה לא לסמס אז הכל טוב
 
לא העדר הגבולות-לו העדר הגבולות

בקיצור שמתי דיסטנס קצת שיהיה יחסים יותר מקצועיים ובחלוף הטיפול מה שיכול לקחת שנה או יותר אבדוק אופציה לידידות
 
למעלה