משחקי הכס 408
איזה פרק מעצבן.
האמת שאת הסוף ספיילרתי לעצמי וכמובן שזה הרס, אבל עדיין זה היה נוראי ומחריד ואפילו שראיתי את זה בא הייתי מזועזעת.
קצת מעצבן אותי האופן שבו הקרב הזה נגמר. אם רק הנסיך הזה לא היה מנסה לסחוט ווידוי הוא היה מנצח. היה לו מרווח קצר לשסף את גרונו של ההר, במקום זה הוא קישקש משהו על כבוד המשפחה. יאללה יאללה, אישה בחיים לא היתה עושה טעות כזאת, כמו שאריה אמרה לכלב בעוד אחד מהדיאלוגים המבריקים שלהם.
שאר הפרק לעומת זאת היה משעמם.
גרייג'וי - משעמם.
לורד בולטון עם הבן שלו - משעמם.
הצבא של מאנס - משעמם.
החבר'ה בטירה - למה הם יושבים על הטוסיק ומחכים שצבא פי אלף חזק מהם ימעך אותם? למה הם לא שולחים עורב למעלה המלך? למה הם לא שולחים משלחת לבקש חיזוק? מה ההיגיון?
סאנסה - אולי הדבר המשמעותי ביותר שקרה הפרק חוץ מסצינת הסיום. סוף סוף היא לוקחת את חייה בידיה, עושה מעשה אקטיבי, מסובבת את המצב כפי שהיא רוצה. הסוף של הפרק היה סימבולי, התלבושת שלה שמדגישה את זה שהיא כבר לא ילדה, והמבט שהיא דופקת לבייליש. אנחנו יודעים שהיא יודעת מה הוא רוצה. השאלה היא - מה היא רוצה? היא רוצה אותו? אם כן - איכס.
אריה והכלב -
מעניין איך הם יצאו מהמצב הזה שהם נקלעו אליו.
טיריון וג'יימי - בדרך כלל אני נהנת מהמונולוגים של טיריון, הפעם התעייפתי והובכתי מרמת הכתיבה. ייתכן ופספסתי פה איזה משל חכם אבל עד שיוכח אחרת זאת היתה סצינה משעממת לחלוטין.
חאליסי וזו'רה - באסה. חיבבתי אותו. אני מקווה שהוא לא מתכוון לפלוט מידע. למעשה, אני מקווה שהוא יטעה את הלאניסטרים ויעזור לה מתישהו בעתיד (הפאקינג. רחוק. מידי.) לכבוש את ווסטרוז.
הבלתי טמא והעוזרת של חאליסי - את מי זה מעניין? איך זה תורם לעלילה?