אני לא יכולה להתאפק
לעימות
זה קטע שקראתי אתמול ולא הצלחתי להפסיק לצחוק
וזה קטע רע. ועצוב. ולא טוב. בכלל. ובכל זאת!
אני משקיעה ומעתיקה מתוך הספר. זה מהקטע בו תיאון חוזר לווינטרפל (
):
*תיאון מדבר*
*מיקן קם ומתעצבן עליו*
הקירח נעץ את חניתו בעורפו של מיקן. הפלדה פילחה את העור והגיחה מגרונו מגואלת בדם. אישה צווחה, ומירה כרכה את זרועותיה סביב ריקון. הוא טובע בדם, חשב בראן בחושים קהים. בדם שלו.
"יש לעוד מישהו משהו לומר?" שאל תיאון גרייג'וי.
"הודור הודור הודור הודור", צעק הודור בעיניים פעורות לרווחה.
פשוט צחקתי כמה דקות מול הספר, זה הרג אותי
וזה נוראי, כי תיאון! מה אתה עושה! והודור המסכן
אבל אוף, זה באמת מצחיק, כי הודור!
הודור!
אה והם כבשו את הארנהל! בזכות אריה
! הו יס!
והודור.
