מה זאת אומרת אין שחור?
כסוף זה מה שיש לי וזה אחרי שנים ששנאתי את הלבן ופתאום עכשיו לפני ההחלטה הלבן נראה לי דווקא ממש יפה...
אולי זה קשור לזה שהאייפד שקיבלתי לבן..
בכל מקרה מתרגלים לזה וזה כן מהמם ועקרונית אפל הם מאוד בקטע של הלבן דווקא..זה מאוד מבדל אותם מכל מכשיר אחר..
אבל כן קיים שחור...שהוא...שחור מקדימה וכסוף מטאלי מאחורה..
 
 
מחכה בטירוף לעדכוני עבודה!!! את חיה את החלום!!!
 
לגבי מה שהיה עם אחותך אם את צריכה לדבר על זה..אני פה גם בכל מיני אמצעים לא פורומיים
 
לגבי הבחירות
וול...הייתי די מבואסת..הסביבה שלי היא די הומוגנית אז חצי מהפייסבוק שמח וחצי ממש עצוב
פשוט...עם כל ימיניותי (לפחות מבחינה בטחונית) אני מבינה שצריך לשנות כאן משהו דחוף והיה לי באמת באמת קשה להחליט למי להצביע ועשיתי החלטה מאוד רצינית להצביע למחנ"צ (גם כן שטויות הכינוי הזה) וזה לא כי אני "לא אוהבת את ישראל" או לא מאמינה ב"ארץ ישראל השלמה" כי ההפך הוא הנכון..
עכשיו אני מרגישה קצת מיואשת..כאילו הכל ישאר אותו דבר (שוב, לא בטוח שהיה משתנה אם היה אחרת..אבל לפחות היה מרגיש כמו התחלה של שינוי)
 
הייתה מערכת בחירות מפדחת מכוערת קשה וסוחטת ועכשיו אני מרגישה שאנחנו לא יודעים איך לחזור לחיות אחד עם השני
 
מצד אחד ימנים צועקים "עוכרי ישראל" לכל מי שלא הצביע לביבי, דבר שקשה לי אישית כי אני לא סתם הלכתי לשים פתק כדי לשים אותו..ישבתי וחשבתי מה אני רוצה שיקרה והבנתי שאני לא רוצה את ביבי כראש ממשלה מסיבות טובות ומוצקות שחשבתי עליהם רבות ולא "סתם כי שמאל" או כי "רק לא הוא"
 
ומצד שני השמאל עם כל ההכפשות וקמפיין ה"לא לתת" הכל כך מכוער הזה
 
למה אי אפשר פשוט לקבל את זה שבדמוקרטיה הרוב קובע?
הוא לא עבר בקול וחצי, הוא עבר בכמה מנדטים טובים
הוא ניצח
הוא נבחר
ו....עם זה ננצח כמו שאומרים
אז כן אני מאוכזבת ששומדבר לא השתנה וכן אני מפחדת ממלחמת הקיץ הבאה (הלוואי ואני טועה) וכן אני מתרחקת לאט לאט מדירה משלי (ואני לא מגזימה פה..אני לא רוצה רוטשילד מול מקס ברנר..סה"כ רוצה נכס קטן בב"ש) אבל מצד שני אני מבינה שככה עובד עקרון הרוב קובע, מרימים ראש ממשיכים הלאה..
יש..המון גועל עכשיו באוויר...וזה מאוד קשה לי....
 
 
כן התחלתי כבר להסתכל בכל מיני דברים ואני יותר יודעת מה אני בטוח לא רוצה
יש מעצבת אחת שלא יוצאת לי מהראש שממש כל השמלות שלה דיברו אליי..אבל כמובן שזה תלוי גם באיך היא..יחסי אנוש וכאלה
אז יש לי בערך כיוון...וגם לדעת מה לא זה כבר משהו...
 
אני מרגישה שזה יהיה חיפוש מתיש וארוך וזה בסדר כי יש לי הרבה זמן אבל מצד שני אני מהאנשים האלה שלא יכולים להיות בחנות בגדים יותר מ5 דקות
ובכל סלון את מודדת 10 שמלות לפחות
אז...אני רואה איך זה יכול להפוך לקשה בשבילי...אולי אני תוהה...אולי כל ההתרגשות תעלים את העניין הזה...אני פשוט מכירה את עצמי..אם לא יהיה לי נוח בסיטואציה אני פשוט אצא מהסלון...אבל זה גם בסדר..אני מאוד יודעת להעריך ולהרגיש מתי נוח לי ומתי לא כיף לי...וזה די חשוב לדברים האלה...
 
פלוס..אמא שלי..כפרעליה חיים שלי אהבת חיי..היא מחזיקה בדעות מאוד ספציפיות שזה בסדר גמור בכל סיטואציה בחיים..חוץ מסיטואציה בה אני עומדת מול מראה ענקית ומודדת שמלת כלה..אני רואה איך זה יכול להפוך לבעייתי
אני סוחבת את אחותי איתנו וכבר הוריתי עליה לרסן את אמא שלנו...נראה מה יהיה