יו, רק שאמרת שמתי לב
תודה רבה! בחיים לא קיבלתי צבע אדום
בכלום!
 
הקול הקורא הוא להרצאות שאני אעביר תחת הכובע של ה"סופרת", במקום ה"אקדמאית"
התחילו להזמין אותי לכל מיני מועדוני קוראים, שזה סופר מגניב ומרגש, אבל מסתבר (אני לומדת את העולם הזה רק עכשיו) שכשאתה מגיע לעשות הרצאה בספריה ציבורית, אתה צריך להשתייך לגוף שנקרא שפי-פרימיום, שנמצא תחת הגג של משרד התרבות, והוא מנהל את כל התקציבים לספריות העירוניות. לא מאוד סקסי, מצטערת
אבל אם אני רוצה להתקדם אני צריכה להתקבל.
זה משהו שאני מאוד רוצה לעשות כי המפגשים עם הקוראים זה בערך הדבר הכי שווה בעולם, ומאחר ומועדונים רבים ממוסדים דרך הספריות - אני צריכה לעבור את התהליך בצורה מסודרת.
 
(שפי-פרימיום, אם אתם פה במקרה אז ב"לא סקסי" התכוונתי ל"ממש סקסי" ואני אוהבת אתכם)