החרדים בישראל מול הרובוט שעל המאדים

אמנון כ

New member
החרדים בישראל מול הרובוט שעל המאדים

לא שאי פעם הייתה שפיות מי יודע מה רצינית בקרב החרדים, אבל נראה שהמצב שם הולך ונהיה מטורלל מרגע לרגע.
היום אנחנו מתבשרים שהרבנים הבכירים ביותר מכל הזרמים אישרו לחפור גופות ולהוציא אותם מהקברים במידה והם קבורים ליד נשים(!) או פרופסורים חילוניים(!!). זה לא איזה נטורי קרתא או נשות טאליבן - אלה הרבנים הבכירים מכל המגזרים כולל עובדיה יוסוף. כלומר זה ממש קונצנזוס שמותר לחלל את כבוד המת אם הוא חלילה וחס נקבר ליד חילוני טמא. העיקר שהם השאירו פתק בתוך הקבר שבו הם מתנצלים על אי הנוחות שנגרמה לגופה...

עוד אנו מתבשרים על פיתוח טכנולוגי מדהים וחדשני - משקפיים מטשטשות שגורמות לחרדי לראות רק בקושי ועד למרחק של 3 מטרים, גם אם אין לו כלל בעיות ראייה. כל זאת כמובן שלא חלילה יתקל באיזו אישה בצד השני של הרחוב רחמנא לצלן. מסתבר שלתקוע צינור על הראש של אישתך זה כבר לא מספיק... הראש היהודי ממציא לנו פטנטים! הייטק ישראלי ממש! הרובוט על המאדים יצא פראייר מול זה.

ובאותו עניין ובנימה קצת יותר אופטימית - איזה תותחים יצאו אנשי נאס"א!!! זה היה מבצע כל כך מדהים ומורכב טכנית שפשוט קשה להאמין שזה הצליח!
ממליץ לכולכם לקרוא קצת על הרובוט Curiosity. אין דברים כאלה!! זה חתיכת מכונה מדהימה שאין כדוגמתה. מה שחשוב עוד יותר זה שהממצאים שהיא תביא יכולים לשנות כל כך הרבה דברים במדע! אני מחכה בציפייה דרוכה לראות מה ימצא הרובוט על הכוכב האדום. אני חושב ששווה לכולנו לחכות!
 

Small Dragon

New member
שמע, זה פשוט "חגיגה" מה שהולך שם..

ואני אומר את זה בשיא העצב, זה פשוט בלתי נתפס מה שהולך שם ומצד שני, אני פשוט מאושר שאני לא חלק מזה ושזה נשאר כל כך רחוק ממני. אני פשוט מתפלא כל פעם מחדש איך הם מתנהגים. כלומר, מילא זה היא רק בתוך הקהילה שלהם שאז אף אחד (נגיד וזו טענה/הנחה נכונה) לא נפגע. אבל זה לא תמיד המצב- וראה דוגמא ממקרה הגופות.
אתה יודע מה? זאת גם צביעות. אני לא זוכר בדיוק מה היה המקרה בברזיליי בעת עופרת יצוקה שרצו להקים חדר מיון (או חדר מיון ממוגן) והחרדים התערמו והערימו קשיים בטענה שבמקום יש קברים עתיקים וכו' וכו'. אז להם כאילו כן מותר ולאנשים אחרים לא? חשיבות איש מת גדולה מחשיבותם של חיים? ואם כבר להקצין, אז במה ההתנהגות הזו שלהם שונה מתורת הגזע שהנחילו הנאצים?

לא פעם (לא יודע למה) שאלו אותי בישראל איך ואיפה אני רוצה להקבר. לאחר מחשבה התשובה שנתתי היא שאו שיתרמו את איבריי או שישרפו את הגופה. לא רוצה את כל הסרטים האלו.


ולגבי הרובוט וההישג- כל הכבוד! ואני בטוח שזו רק ההתחלה וממאדים אנחנו נגיע עוד ועוד רחוק ונגלה עולמות ודברים שלא ידענו, או שידענו אבל לא ממש הייתה לנו הוכחה אליהם- כמו נוכחות חיים. ואני חושב שצורות חיים כל שהן חייבות להיות אי שם. אחרת (כפי שמישהו חכם ממני אמר), זה סתם בזבוז מיותר של מקום.
 

donjuan11

New member
Amnon, i consider you an intellegent person

but your post about the Mars mission is an absolute CRAP.

"מה שחשוב עוד יותר זה שהממצאים שהיא תביא יכולים לשנות כל כך הרבה דברים במדע! "

what exactly is it going to change?? are you insane? do you think the newton laws or the Mendeleev table will be altered or suddenly we cure cancer and Alzheimer? oh, i know, they bring diamonds and iron from there to help their economy. a hold on a sec - it just landed there, not even returned yet.

this is complete waste of money, time and resources. the only good thing out of this mission is NASA, DARPA and DOE getting a few more M's to spend on fundamental robotics research. you are extremely naive if you really believe something will come out of it.
And speaking of NASA, what exactly did we gain out of the landing on the moon (if we actually did...)? i am not even sure if any machine was there in the last 20 years.
and the first landing on mars was in 1976, so the fact that they used SAME robot model with a few new CCD and infared cameras and you have enough computer power to broadcast its live - doesnt change a thing.

All to all - just a game before the elections. people like you should know better.
 

chemicalbrother

New member
איזה קשקוש

אין קשר אפילו רחוק בין הוויקינג-1 שנחתה על המאדים ב-1976 ובין הגשושית החדשה.
 

אמנון כ

New member
זכותך לחשוב כך...

...וזכותי לא להסכים. לדעתי יש חשיבות אדירה לשאלה האם היו פעם חיים על מאדים והאם יש שם חיים כלשהם כיום. מדע זה לא רק תרופה לאלצהיימר וגם לא רק הטבלה המחזורית. יש הרבה דברים אחרים שנכללים בהגדרה מדע.

אם למשל יגלו שהיו פעם חיים על המאדים, ויאוששו את תאוריית הפאנספרמיה לפיה כולנו למעשה צאצאים של יצורים מיקרוסקופיים חיים שהגיעו לכאן על גבי מטאורים. האם זה לא שינוי בתפיסה המדעית? עצם המצאותם של חיים מעבר לכדור הארץ (בעבר או בהווה) יכולה להיות פריצת דרך מדהימה בהבנת הביולוגיה ביקום וגם בכדור הארץ. כל נושא מוצא החיים יעבור מהפכה אדירה, ומה יותר מהותי מהשאלה מאין באנו?

יש גם שאלות אקלימיות וגאולוגיות - מה קרה למים שהיו פעם על מאדים? האם מה שקרה שם יכול להתרחש כאן? מי יודע, אולי באמצעות מחקר של מה שהתרחש על פני המאדים אפשר יהיה להציל את כדור הארץ מכליה כתוצאה מתופעה אסטרונומית קטלנית אך בלתי מוכרת?

בנוסף יש תועלות "ארציות" יותר גם הבנה טובה יותר של מבנה הסלעים על פני המאדים יכולה בעתיד להוביל לכריית מחצבים כדי להפוך את הכלכלה העולמית לאיתנה יותר. נכון שהטכנולוגיה שלנו עדיין רחוקה מהיכולת לנסוע ולחזור בקלות, אבל מוטיבציה כלכלית תאפשר פיתוח מהיר יותר של היכולות האלה. בקצב שבו האנושות מתנהלת, אולי זה יפתח פתח להינצלותו של המין האנושי בכך שחלק (קטן) מהאנושות יעבור לפלנטה אחרת וישרוד שם בשעה שהאנושות בכדור הארץ תכחד?

בזמנו כתבתי מאמר בנושא זה: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3782863,00.html

ואולי סתם נצליח באמצעות הטכנולוגיה החדשנית הזו ליצור רכבים מעופפים כמו הרחפת שהנחיתה את הרובוט על המאדים?

זכותך כמובן שלא להסכים. אחרי הכל אולי באמת עדיף להשקיע את 2.5 מליארד הדולר האלה בעוד שמונה ימים של מלחמה באפגניסטן. ללא ספק זה יוביל לתרופה לאלצהיימר...
(החישוב של שמונה ימים לפי האתר הזה: http://www.google.com/hostednews/afp/article/ALeqM5gNQ3JbWwd6t-PzkuECkRJvsAlNkA)

אבל גם אם אתה ממש לא מסכים, כנראה ניתן היה לנסח את חוסר ההסכמה שלך בצורה קצת יותר מעודנת...
 

Small Dragon

New member
תהיות בעקבות הדיון..

ראשית, אני לא בא לטעון שכל זה לא נחוץ או מיותר, להיפך וגם למרות המכתב שארף צירף (ואולי דווקא בעקבותיו) עולות בי התהיות הבאות..

האם אתה חושב/טוען/מצדיק שההוצאות הענקיות האלו על המחקר (או הניסויים) הכרחיים בשם המדע/הקדמה/המחקר או מה שזה לא יהיה? כלומר האם ישנה הצדקה להוצאה של מיליוני אם לא מליארדי דולרים על תוכניות חלל שונות (שחלקן נדונות לכישלון- ראה ניסיון האחרון של הרוסים, אבל לא רק) והכל בשם המדע?
אני אפילו אחלק את זה לשניים-
תראה מה המדע יצר ויוצר (ואני לא טוען לרגע שזה כל המדע, אלא שזה המדע/הטכנולוגיה שגוזלת את מירב התקציבים וכן, גם המוחות)- נשק להשמדה המונית. אתה יכול לא להסכים, אבל בכל פיתוח כזה זהו פיתוח טכנולוגי, מעורבים בזה טובי המדענים והמהדנסים, תקציבי ענק ובסוף מפתחים מה- מטוסי חמקן חדשים, פצצות חודרות בונקר וכו' וכו'. זה לא שהמדע והטכנולוגיה לא מפתחים דברים אחרים וחיוניים יותר, אבל אם תשווה את התקציבים שהולכים לצד הזה של המדע והטכנולוגיה לצד דברים אחרים, ההבדלים עצומים.
בוא ניקח את פרוייקט מנהטן למשל- ארה"ב גייסה את טובי המדענים שיכלה לגייס ותחת עננה של סודיות הזרימה תקציבים ענקיים שיפתחו טכנולוגיה חדשנית לכאורה. רבים מהם טוענים שהם לא ידעו עד הרגע האחרון על מה עובדים (אני לא ממש קונה את זה, איך אפשר לפתח ולעבוד על משהו מבלי לדעת על מה אתה עובד? אבל נעזוב את זה) ובסוף יצרו פצצות אטום שאני לא רואה איך הם תרמו בדיוק לאנושות מלבד הרס והרג המוני. ואת זה אפשר להגיד על לא מעט דברים אחרים שהמדע והטכנולוגיה פיתחו או מנסים לפתח ועולה לא מעט כסף.
מה עם כל הכסף שהולך לתקציבי הבטחון והפיתוח של אמצעי לחימה וטכנולוגיות חדשות בשם הכיבוש, בשם המירוץ לחימוש או בשם ההגנה מהאיש הרע מטהרן/אפגניסטן/צפון קוריאה.. ועוד לא התחלנו לדבר על נשק כימי/ביולוגי וכו'ץ וכן, הכל בשם ובתרומת המדע והטכנולוגיה.
לאן כל זה יוביל? האם האדם החליט לקחת את המושכות לידיו ולשחק עם הברירה הטבעית?

והחלק השני הוא- האם זה באמת נחוץ? האם אין סדרי עדיפויות יותר חשובים בעולם שמצריכים השקעה תקציבית בהם מאשר בפיתוח אמצעי לחימה, מירוץ לחלל וכו'? תחשוב מה היה קורה אם התקציבים שמוזרמים ללחימה באפגניסטן או לפיתוח מטוסי חמקן או לא יודע מה היו הולכים לפיתוח תרופה לסרטן, אלצהיימר, איידס, רעב וכו'. מה חסרים בעיות בעולם? שוב, זה לא שאין נסיונות לפתור את זה ואין הזרמה של כספים- אבל אם נעמיד בפרופורציה כמה הולך לכל אחד מהם נראה הבדלים ענקיים.
 

אמנון כ

New member
נסיון לתשובה

שאלה מורכבת שאלת - האם זה טוב או רע?
המדע והטכנולוגיה יכולים לשמש גם לטוב וגם לרע. כימיקלים שיוצרים חומרי דישון שמאפשרים למליונים לחיות מבלי למות מרעב, מאפשרים למחבלים מתאבדים לפוצץ את עצמם. ביקוע אטומי יכול לשמש כמקור אנרגיה נהדר וגם להשמדה של ערים שלמות.

אני לא חושב שצריך לבזבז מליארדים סתם בלי כיסוי. יש עניין של עלות מול תועלת. אם שליחת הרובוט למאדים היה עולה למשל פי אלף ממה שזה עלה בפועל, ספק אם זה היה מתרחש בפועל. אבל מחיר של 2.5 מליארד דולר הוא מחיר שבו ארה"ב יכולה עדיין לעמוד בו גם חרף המצב הכלכלי הקשה שבו היא נמצאת. כאמור מדובר סה"כ על עלות של כ-8 ימי לחימה באפגניסטן...

תמיד ניתן לטעון שניתן להשתמש בכסף למטרות אחרות, אבל בפועל כנראה שהכסף הזה היה הולך לצרכים צבאיים או פנים-אמריקאיים בכל מקרה ולא למשל למיגור הרעב באפריקה.

אני לא בא לטעון שטכנלוגיה בכללותה היא טוב טהור. יש הרבה רע בטכנולוגיה, אבל יש המון טוב שצריך לקחת בחשבון. התקדמות המדע זה דבר חיובי בשורה התחתונה. תראה את החיים היום מול החיים כיום בעולם המערבי / מפותח מול החיים לפני מאתיים שנה. אנשים באופן כללי חיים הרבה יותר שנים, בריאים יותר, עם יותר זמן לפתח את עצמם ולעסוק בתחביבים שונים וכו'. האם הם מאושרים יותר? שאלה טובה. אני לא בטוח שכן, אבל זה בין היתר בגלל שאושר זה מדד יחסי. אם היית לוקח מישהו מהמאה ה-19 ומעביר אותו לחיים מודרנים הוא היה מתפקע מאושר. לפחות לזמן מה. אחר כך סביר שרמת האושר שלו הייתה חוזרת ל"נורמלי". לפחות כך מצביעים כל המחקרים שקראתי שנעשו בנושא.

האם זה באמת נחוץ? לדעתי יש לכך צידוק בהתאם לעלות כמובן. הרובוט הזה יכול לתת לנו מידע שיכול לקדם את האנושות למחוזות מדהימים. זה יכול לענות על שאלות בסיסיות כמו מאין באנו ומהם החיים ובאותה מידע יכול לקדם את חקר המאדים ולקדם אפשרויות של הקמת מושבות על המאדים. מי יודע, אולי זה מה שיציל את האנושות יום אחד...

לאן כל זה יוביל? שאלה מצויינת.
 
קצת תשובות/תגובות:

מעבר לטיעונים הרגילים של התומכים בחקר החלל (סקרנות, הרפתקה, וכו'), קיים גם האספקט הבא:
חקר החלל הוא אתגר הנדסי-טכנולוגי עצום, ומציב בפני המפתחים אתגרים ובעיות שלעתים קרובות אינם ניתנים לפתרון באמצעים קונבנציונאליים. התוצאה היא שלעתים קרובות, שיטות, חומרים, מכשירים, או כל דבר אחר שמפותח לצורך הפרוייקט, מוצא את דרכו "החוצה" ליישומים אזרחיים. הדוגמאות רבות מספור; זו שאני אישית הכי אהב (וכבר הזכרתי בעבר) היא זו:
http://www.theaustralian.com.au/aus...-the-wifi-battle/story-e6frgakx-1226316861762

זה לא מוגבל לחקר החלל, כמובן. פרוייקט מנהטן איפשר לא רק פצצות אטום (שזה רע), אלא גם תחנות כוח גרעיניות (שזה טוב), וכיוון שהחישובים הכרוכים בפרוייקט היו עצומים, והתקציב היה נדיב, גם הוביל להתפתחויות ניכרות בטכנולוגיות מיחשוב (וזה בשנות ה-40, כזכור). באותה מידה, נזכיר שאנחנו מנהלים את הדיון הזה על גבי פלטפורמה טכנולוגית שפותחה לא ע"י אנשים שרצו להרוויח כסף או לשפר את נגישות המידע לכלל האנושות, אלא לצורך העברת מידע (הרבה מידע) בין מחשבים של פיזיקאים במעבדות האנרגיה הגבוהה ב-CERN.
וכן הלאה וכן הלאה.

הנקודה שלי היא שאין בעצם דבר כזה שאתה קראת לו "הצד הזה של המדע והטכנולוגיה". היינו שמחים מאד אילו אפשר היה להשקיע כסף במחקר X ולקבל תוצר X - כלומר, אם עוד מיליארד דולר תקציב למחקר איידס היה מקדם אותנו בדיוק עוד חמישה צעדים לקראת חיסול המחלה. המציאות לא עובדת ככה; פיתוחים טכנולוגיים ומדעיים נוטים להיות רלוונטיים בכל מיני מקומות שלא צפו אותם מראש.
זו גם הסיבה שמחקר "פתוח", שלא מגביל את המדען דווקא לפרוייקטים עם יישום מיידי ונראה לעין אלא נותן לחוקר חופש לחקור מה שמסקרן אותו, נוטה להביא דיבידנדים גדולים לאנושות. לצערנו השיטה הזו של מימון מדע ניתדלדלה מאד בעשורים האחרונים, כי בשביל זה צריך מימון ממשלתי, ואין מקום בשוק החופשי של העשורים האחרונים לראייה של יותר מצעד אחד קדימה.

(אגב, למחקר באיידס אין בעיית מימון. כנ"ל לגבי אלצהיימר או סרטן. אלה דווקא מחלות שמקבלות מימון נדיב מאד לאורך עשרות רבות של שנים - וכמו שאתה רואה, הן עדיין בשטח. לעומת זאת, מחלות פחות רלוונטיות לך ולי אישית, כגון מלריה או שחפת, שהורגות הרבה יותר אנשים ולא דרוש הרבה כסף לטיפול בהן, מקבלות תקציבים מגוחכים, כי הן לא מעניינות את המערב. מזל שיש את קרן גייטס...)

מדענים או מהנדסים לא קובעים לאן הולכים תקציבי המחקר, ומחקר צבאי או חקר החלל אינם "בשם המדע והטכנולוגיה". מדע וטכנולוגיה הם כלים, ולא ערכים, ומי שקובע לאן הולך הכסף הוא הפוליטיקאים (כלומר: הציבור). אם תזרים כסף למחקר על רעב או אלצהיימר, המדענים והמהנדסים יבואו לעבוד על זה. אם תזרים כסף לפיתוח אמצעי לחימה ו"תייבש" את המחקר באלצהיימר - המדענים יעברו לעבוד על אמצעי לחימה. אולי הם לא יאהבו את זה, אבל אם אין כסף למשכורות ולציוד מחקר - אין מחקר.
 

ארף

New member
הטוב, הרע, והלא נודע

כל טכנולוגיה אפשר לקחת לשימושים חיוביים ושימושיים שליליים. גם אש היא דבר עם פוטנציאל לנזק (למשל הצתות), האם עדיף לנו להסתדר בלי אש?
אחת הדוגמאות הקיצוניות לטוב ולרע שבטכנולוגיה היא הסיפור של פריץ הבר. הוא קבל פרס נובל לכימיה ב-1918 על תהליך הסינתזה של האמוניה, וההמצאה שלו אפשרה לייצר דשן כימי, וכתוצאה מכך לצמצם את הרעב בעולם ולהאריך את תוחלת החיים. אותה טכנולוגיה עזרה גם לייצר חומרי נפץ ששימשו במלחמת העולם הראשונה, ואותו פריץ הבר אחראי לפיתוח גז החרדל והכנסה שלו לשימוש באותה מלחמה. לפרטים נוספים אני ממליץ לשמוע את הפרק The Bad Show של הפודקאסט RadioLab, שעוסק בין השאר בפריץ הבר ומספר את הסיפור המרתק שלו.
הזכרת כשלון. כשלון הוא לא בהכרח דבר רע בהתקדמות מדעית. המטרה המרכזית היא לדעת יותר, ומכשלונות אפשר ללמוד לא פחות מאשר הצלחה. דוגמאות: לא מעט מתמטיקאים "בזבזו" קריירה בנסיונות כושלים להוכיח את המשפט האחרון של פרמה, ועל הדרך פיתחו ענפים שלמים במתמטיקה (פרטים בספר של סיימון סינג); פלמינג גילה את הפניצלין במקרה כשהתפתח זיהום בצלחת פטרי שגידל בה חיידקים (תוצאה שלילית אם מה שאתה רוצה זה לגדל חיידקים); במדעי המחשב תוצאות אי-התכנות ובעיות "קשות" חישובית (למשל לנצח מחשב בשח) עוזרות למקד מחקר על דרכים לעקוף את המכשול.
לאן כל זה יוביל? אין לדעת. הזכרת את הברירה הטבעית, אבל האדם משחק איתה כבר אלפי שנים. חיות בית וגידולים חקלאיים כבר מזמן לא מתפתחים בכפוף לברירה הטבעית, אלא בכפוף לצרכים האנושיים. הנדסה גנטית פותחת ערוצים חדשים ופונציאל לשימושים בעייתיים (חיילי-על, וירוסים קטלניים), אבל היא גם תאפשר התמודדות עם מחלות בצורה שלא הייתה אפשרית בעבר. עם העלייה בפוטנציאל התועלת של הטכנולוגיות יש גם עלייה בפוטנציאל הנזק, ובכלל לא טריוויאלי שנצליח להנות מהתועלת לפני שנהרוג את עצמנו (דוגמה: מאמרים של ניק בוסטרום על האיום הקיומי). זה לא אומר שצריך להפסיק את המחקר, צריך פשוט להיות אחראיים לגבי השימוש שלו.
 
תיקון קטן:

פלמינג גילה את הפניצילין על צלחת פרטי שהושארה בכיור לשטיפה במשך שבועות. הוא התעצל לשטוף את כלי הזכוכית שלו לפני שיצא לחופשה, וזרק הכל לכיור עם חומר חיטוי. צלחת הפטרי היתה מונחת כך שהיתה מעל מפלס חומר החיטוי.

פלמינג שילב עין חדה וחשיבה מהירה (זיהוי של מה שהוא ראה והבנה של הפוטנציאל) עם עצלנות ובלגאניזם (חוסר רצון לשטוף כלים).

אגב, אני אף פעם לא הבנתי את הקטע של "חיילי-על". הרי גם אם יהיה לך הקוד הגנטי של החייל המושלם, מישהו יצטרך להוליד את האנשים האלה, לגדל אותם, לחנך אותם, לאמן אותם, לצייד אותם, להאכיל ולשכן אותם, לדאוג לכל מחסורם, לשלם להם פנסיה....
ומה זה בכלל "חייל על", בעצם? חזק? קשוח? מהיר מחשבה? בעל הבנה טקטית מעולה? ממושמע? יצירתי? בעל ידע טכני? חלק מהתכונות הללו נוגדות זו את זו. האם התכונות שדרושות ללוחם קומנדו דומות לאלה של אנליסט מודיעין, חובש או מפעיל טילי נ"ט? ומי יפקד על כל אלה? יש דבר כזה "מפקד-על"?
והאם כשמישהו חושב על "חייל-על", הוא מעלה בדעתו ילדון בגובה 165ס"מ ובמשקל 52 ק"ג?
http://en.wikipedia.org/wiki/Audie_Murphy#Enlistment
או איכר פיני, מילואימניק בגובה 160ס"מ
http://en.wikipedia.org/wiki/Simo_Hayha
 

ארף

New member
תודה על התיקון

לגבי החיילים, שאלה טובה, אני לא יודע. אולי הם בכלל לא יהיו בני-אדם.
 

אמנון כ

New member
הפודקאסטים של רן לוי

בפודקאסט המצוין של רן לוי שנקרא עושים היסטוריה, יש פרק מצוין על האנטיביוטיקה שגילה פלמינג

על הסיפור המדהים של פרנץ הבר שמעתי לאחרונה באחד הפודקאסטים של יובל מלחי שנקרא קטעים בהיסטוריה. אם אני לא טועה זה היה אחד הפרקים על המלחמה הגדולה.

אחלה פודקאסטים שניהם. בהחלט שווים האזנה (ובעברית!)
 

ארף

New member
למה זה נחוץ

במאי 1970 ד"ר ארנסט שטולינגר, שהיה המדען הראשי בנאסא, ניסח מכתב בתגובה לתהייה של אחות מזמביה על הנחיצות של מחקר החלל כשיש עדיין רעב בעולם, אולי זה יענה על השאלות שלך.
 

chemicalbrother

New member
באמת כל הכבוד למהנדסים של נאסא

המורכבות של הנחיתה הזאת היא משהו באמת יוצא מן הכלל, מרגש ממש לראות את ההקלה בחדר הבקרה כשהגשושית אישרה שנחתה בשלום :)

לגבי המטורללות של דתיים אורתודוקסיים באשר הם אין לי מה להוסיף. אני פשוט לא מבין למה במדינת ישראל עדיין מתעקשים לממן את הטירוף הזה מכספי הציבור, ומאד מאד מבסוט מזה שכספי המיסים שלי לא משתתפים בחגיגה הזאת יותר.
 

אמנון כ

New member
אכן מורכבות מדהימה

אחרי שראיתי את הסרטון ביוטיוב של נאסא 7 minute of terror חשבתי שהסיכויים להצלחה קטנים. אבל הנה זה עבד! לא פלא שהמהנדסים מחו דמעה. זה חתיכת מאורע כביר מבחינה טכנית והנדסית.
 

zaske

New member
זה לא בסדר שאתה מייהד את עובד העלילים יוסוף

שמו הפרטי הוא עבדאללה, לא עובדיה.
 
למעלה