עדגיל, אולי פעם צדיקוב ייתנצלו בפניי
ראשית צדיקוב מקהלה מצויינת, אבל כל פעם שאני נזכר בה, יש לי מרירות קשה כלפיה וזה משנת 1968 שאני לא יכול למחוק מהראש, למרות שזה היה עם מקהלת הילדים של צדיקוב ולא מקהלת המבוגרים: עדגיל , אני מציע שתראי להנהלה פעם מה שאני אספר כאן:
זה היה בשנת 1968 כאשר הייתי אפילו לא טירון אלא טרום טירון, בחיל השיריון:
לקחו אותנו לרמת גן לעזור בבניית במה לטקס כלשהו של השיריון, ובו עמדו לשיר גם מקהלת הילדים של צדיקוב. כמעט סיימנו וזמן הטקס כמעט הגיע, וילדי צדיקוב, אני חושב שבגילאי 13, 14, עמדו ליד הבמה ודיברו ביניהם. אני פעם ראשונה בחייםראיתי במציאות את מקהלת הילדים של צדיקוב, וכיון שעמדו קרוב לידי והמתינו לתחילת ההופעה בעוד מספר דקות ,שאלתי אותם בחביבות אם הם ילדי מקהלת צדיקוב.
הייתי במדים והכומתההשחורה של השיריון הייתה על ראשי, ואז היה על הכומתה סמל גדול של האות
-ט- וכוונה למילה טירון. דהיינו אני טירון. להפתעתי הם לא השיבו לי והמשיכו לדבר ביניהם. חשבתי שאולי לא שמעו אותי וחזרתי על השאלה "האם אתם מקהלת צדיקוה" שוב הם לא התייחסו, כאילו לא שמעו אותי ולפתע אחד הילדים אמר לחבריו "תיראו, טירון מדבר" הם רמזו לי כנראה ביחס הזה שלהם שילדי מקהלת צדיקוב המפורסמת לא יאה לדבר עם "חתיכת טירון מושתן " . זה הסלנג שרווח בימים ההם לגבי טירונים. הם אמנם לא אמרו זאת אבל בהתנהגות הזאת אפשר היה להבין שזו כוונתם.
אני לא יודע למה אבל למרות שהם היו נערים או אפילו ילדים, הדבר העליב אותי ולא ניסיתי יותר לדבר עם השחצנים הקטנים אבל הדבר הזה השאיר אצלי צלקת לגבי מקהלת צדיקוב וכל פעם שאני שומע "מקהלת צדיקוב" , הצלקת הזו עולה לי לזיכרון.
אני בטוח שמקהלת המבוגרים של צדיקוב לא הייתה נותנת לי יחס כזה למרות שהייתי טירון אבל בכל זאת יחס מעליב ומפתיע ולא צפוי מלהקה של מקהלה מפורסמת, למרות שזה היה מנערים, ועוד יחס לחייל צה"ל ,השאיר בי צלקת בנפש על מקהלת צדיקוב, אפילו שזה שטותי להיעלב מנערים .