יום שישי בסטייקיית הבוקרים
בשישי נסענו לחיפה לחגוג יום הולדת לחמותי. המסעדה נבחרה על-ידי בני המשפחה הגרים בקריות. סטייקיית הבוקרים היא מסעדה ותיקה (נפתחה ב- 1996) בתחנת דלק בכניסה לחיפה, ונכתב עליה כבר בפורום.
העיצוב אמריקאי עתיק, קליפות בוטנים על הרצפה ודליי בוטנים על השולחנות, הרבה רעש והמולה. השולחנות צפופים מאד, עד כדי כך שכדי להגיע לשולחן שלנו היינו צריכים להתחכך בשולחן אחר. כשהשולחן מאחורי התמלא, הכסא שלי נדחף על-ידי מי שהתיישב מאחורי.
ראשונות:
- הבחור ואני חלקנו כרובית אפויה עם טחינה גלילית - הכרובית מוגשת קרה והמנה היתה בסדר.
- לידינו הוזמנו מנות של טעמתי מהן - סלט חצילים עם פלפלים, וקרפצ'ו שהגיע מכוסה לגמרי בגבינה מגוררת.
עיקריות - בסטייקיית הבוקרים עושים FIRE למנות העיקריות, בלי לבדוק באיזה שלב של המנות הראשונות נמצא השולחן:
- הבחור ואני הזמנו סלופי ג'ו. המלצר הדגיש שמדובר במנה שמגיעה עם הרבה רוטב BBQ. קיבלנו לחמניית המבורגר קרה, בתוכה בשר חתוך לרצועות דקות עם מעט מאד רוטב, פרוסת עגבניה, חסה ובצל לבן טרי. הבשר היה קשה ויבש, ושנינו הותרנו את מרבית המנות שלנו בצלחת. לצד הסלופי ג'ו הזמנו סלט קולסלו שהוגש בקערית נפרדת, והיה עתיר נוזלים שיצרו שלולית בתוכה היה סלט. אני קיבלתי גם תפוחי אדמה בתנור שהיו בסדר גמור, והבחור קיבל צ'יפס.
- חמותי הזמינה מנת פרגית עם ירקות קלויים - המנה היתה טעימה לה והיא היתה מרוצה.
- גיסי הזמין סטייק אנטריקוט 400 גר' מבשר מרמת הגולן - נאמר שהיה טעים והסועד סיים אותו.
- גיסתי הזמינה סטייק אנטריקוט מדיום-וול שהגיע מדיום-רייר, וחלקו הוחזר לצליה נוספת. איני זוכרת אם בסופו של דבר היא היתה שבעת רצון.
בצלחות לצד הסטייקים הוגש צ'ימיצ'ורי בכלי פלסטיק קטן, דומה לכלים שמקבלים בהם רטבים כאשר מזמינים טייק-אווי. הפלסטיק יחזור בצורת הכפיות שמוגשות עם הקפה, כמו הכפיות הקטנות במטוסים. בנוסף ביקשו רוטב שמנת פלפל ורוטב פטריות שהוגשו לשולחן בנפרד.
קינוחים:
- פונדנט שוקולד - הוגש בקערה עמוקה, טובע ברוטב שוקולד לא איכותי ולצידו גלידת וניל עוגיות. בלי הרוטב הפונדנט היה סביר, אבל הרוטב היה כל כך מתוק ולא טעים שלא יכולנו לאכול יותר מכמה ביסים.
- קרם ברולה - מנה גדולה ויפה, אבל המזמינים טענו שהיה לה טעם מודגש מאד של ביצים מבושלות. הם לא סיימו את המנה.
- חמותי קיבלה פנה קוטה עם זיקוק על-חשבון הבית - הבחור ניסה לטעום מהפנה קוטה, והכפית שהכניס למנה נתקעה בתוכה. הוא טעם ממנה בכל זאת, והיה לו קשה לבלוע את הנגיסה שלקח. צחקנו ואמרנו שכנראה קיבלנו מתקן לזיקוקים ולא קינוח.
משהו על השירות - המלצר שלט בתפריט, ידע להגיד משהו על כל מנה ולציין דגשים שנראו לו חשובים. יחד עם זאת, בשום שלב שהוא לא נשאלנו אם אנחנו מרוצים. אף אחד לא שאל אותנו למה השארנו חלק ניכר מהאוכל בצלחות, או למה לא הקינוחים נותרו בצלחות כמעט בשלמותם.
לא נראה לי שאחזור לשם ביוזמתי.