משפט לעיונכם - 4

[יורם צדיק]

משפט לעיונכם - 4

 

[יורם צדיק]

נקודות מבט על המציאות

כמה שנקודות המבט והמעמד
משפיעים על תפיסת המציאות...

מוזמנים לקרוא ולהתייחס

 

[יוסף הצד]

מנקודת מבטי

המשפט איננו לוגי בעליל. ההיפך של נורמלי איננו "תוהו ובוהו".

אני משייך את המשפט הזה לקטגורית "המשפטים המרגשים" שמייצרים תחושת הזדהות עם מסר שאיננו ברור ועל כן הוא המסר הוא סובייקטיבי: משתנה מקורא לקורא. למשפטים מהסוג הזה ישנה גם מטרה בדרך כלל, אך לא תמיד ברורה אותה המטרה (כמו כאן למשל). אנשי שיווק ויחצ"נות אלופים בלייצר משפטים כאלה.

המשפט יכול להיהפך להגיוני יותר אם היה משתמש בהפכים. למשל "טוב" ו-"רע": מה שטוב לעכביש, רע לזבוב.

 

[סיגלית 999]

מנקודת מבטי

נורמלי - אשלייה, שוב זה חוזר לדת, למשל הגורו שלי טוען שכל מה שאתם רואים זו אשלייה אחת גדולה, קודם כל מהרגי הוא אינו דת, זוהי דרך חיים להביט מין המודע אל הלא מודע, כי רובינו באמת הולכים לא מודעים, רובינו לא למודעים לחיים, חיים בעבר, בעתיד, בהווה (שזה טוב) אך לא מודעים ליופי העולם, אנחנו שופטים על ימין ושמאל, זה מוסלמי - מייצר פחד, זה נמוך, זה גבוהה, זה יפה, זה מכוער, שופטים, תינוק לא שופט, הוא טהור, יש לו תודעה טהורה, עכשיו הרבנים גם כן טוענים שאנחנו גשר צר מאוד, והעולם הינו אשלייה אחת גדולה, והעולם הזה לא נודע, וצריך על פי ספר הזוהר למצוא את האור הפנימי,.

לעומת העכביש אשר בורר לו קורבן, זה לא קורבן, זה פשוט מאוד אוכל, אינסטקטים חייתיים, מה אוכל לארוחת בוקר, ערב, וכדומה, כמו הנשר, אשר מחכה לעכבר לצאת מן המחילה כל היום מחכה לו, בכדי לתפוס אותו ולאכול אותו, בחוכמתו הקטנה של העכבר הוא מנקה את כל הדרך מין המחילה שלו, שהוא יוצא רק בכדי שאם יגיח הנשר לא יתפוס אותו, העכבר רק מחפש אוכל, כך גם הנשר.

אז סתם אולי הסברתי, אבל גם בני אדם תרים אחרי אוכל, עוד מימי הקדומנים, ועד היום אנחנו צדים, שוחטים בעלי חיים, בכדי לאכול, אסכם ואומר שזה משפט מאוד סתמי לי אגב, כי הכל זה גלגל חוזר של החיים, כאשר זה מגיע להישרדות, אולי פה נפקחות העיניים,שאנחנו מודעים יותר, (אני מקווה) לסבל של החייה, בכדי לאכול, אולם העכביש אינו מבדיל בין מודעות לאוכל שלו, או לכל חייה הצדה את החייה הקטנה יותר רק בכדי להפסיק את תחושת הרעב,.