OKDeSign

New member


אז ככה:
-זהו שרשור האוף של הפורום, משמע- כאן חופרים על כל דבר שלא קשור להארי פוטר.
-מותר לפרסם בשרשור הזה קומונות ופורומים ובלוגים תפוזיים בלבד. לדוגמא- לינקים לנענע ימחקו בשמחה.
-אין לפרסם בפורום שום דבר צרכני ללא אישור מתפוז, כל פרסום כזה ימחק לאלתר.
-בשיחות על טלוויזיה שעוד לא שודרה בישראל באופן חוקי / סרטים שעדיין בקולנוע חובה לסמן
בראש ההודעה
 

Miss Lavet

New member
סתם משהו שאני גאה בעצמי

בעוד שבועיים יש במקום שאני גרה אודישנים ראשונים לדה ווייס ואחרי שנה של התחננויות בפני חברה שלי שתלך לאודישנים היא הסכימה ללכת, אחרי אני צריכה לקוות שגם הגיל יאפשר לה להיבחן

אני הולכת לשם רק לראות את האודישנים ולבחור לי פייבוריט מהאזור
 

hollypop girl

New member
בהצלחה! נראה לי שאם היא בת

15 יאפשרו לה...
לא שאני מכירה את החוקים...
 
יש לי ב5.7 יומולדת!

ואז אהיה בת 16 !!
אבל יודעים מה הדבר הכי מבאס בכל העניין? כל השנים חיכיתי ליומולדת 16 הרי זה סוויט סיקסטין אבל בדיוק באותו השבוע כל החברים שלי (מלבד עוד איזה 5) יצאו לצפובורי (שזה טיול של הצופים במשך 9 ימים).
אני רציתי לבכות כשהודיעו לי את זה, כמו שציינתי קודם,חיכיתי זמן רב ליומולדת 16 . אבל עכשיו אין לי מי שיחגוג איתי מאחר שאלה שנשארו ולא יצאו לטיול הם לא החברים הכי הכי טובים שלי.
ואני יודעת שהחברים הטובים כן מארגנים לי משהו לאחר הטיול,אבל אני לא חושבת שזה אותו הדבר. בעיקרון אצלי הדבר החשוב ביותר ביומולדת הוא התאריך,אני לא רוצה להיות בתאריך של היומולדת שלי לבד.
למרות שכמה פעמים לפני תחילת הטיול החברות כל מיני פלטו דברים של "יש לי רק 7 ימים להיות בטיול" (כשהטיול הוא 9 ימים), אז יכול להיות שהן כן מתחננות לי משהו במהלך הטיול והן פשוט יצאו מימנו ויהיו איתי ביומולדת,אבל אני לא רוצה סתם לקוות.

סליחה על כל החפירה חסרת תכלית , פשוט לא היה לי למי לבכות.
 

hollypop girl

New member


אם זה מנחם אותך, יש לי נטייה מוזרה לבכות בימי הולדת (ולא מאושר
) ולהסתובב
בדיכאון כל היום, אבל האמת שאני מאלה שלא ממש אכפת להם מהיום הולדת אז...

למה התאריך כלכך חשוב לך? הרי אפשר לחגוג כמה ימים מאוחר יותר? או לחגוג
כמה פעמים (פעם אחת עם המשפחה, פעם אחת עם חברים) = יותר עוגות.

אני כמעט אף פעם לא חגגתי בתאריך עצמו כי קצת קשה לכנס את כל החברים\המשפחה
באמצע השבוע, אז מחכים לסופ"ש.

 
למה?

למה יש לך נטייה לבכות בימי הולדת ועוד שזה לא מאושר או התרגשות?

אני מניחה שהתאריך חשוב לי בגלל שזהו התאריך בו נולדתי,אני רוצה שיחגגו לי ביום הזה ולא ביום אחר. לפי דעתי זה פשוט לא אותו הדבר להגיד מזל טוב יומיים לאחר התאריך מאשר בתאריך עצמו א.זה פשוט לא אותה ההתרגות וב. לא יודעת :)

היומולדת שלי בחופש הגדול (ואני שונאת את זה!), אז זה קל לכנס את החברים, והיומולדת הפעם נופלת על יום חמישי,אז פשוט עם המשפחה חוגגים ביום שישי.
ועם כל הכבוד למשפחה,אני מעדיפה שהחברים יהיו איתי בתאריך האמיתי על פני המשפחה
 

hollypop girl

New member
אני באמת לא יודעת... זה לא שאני לא

אוהבת ימי הולדת זה פשוט שהם לא מרגשים אותי. כיף לקבל מתנות, אוכל טעים אבל לא יותר
מזה...

לא יודעת... ככה יצא שבשנים האחרונות בכל יום הולדת שלי הייתי בדיכאון או בכיתי (מסיבות
שונות לרוב, אין לי מושג למה זה תמיד נופל על היום הולדת
)
 
זהו,

יצא לי להכיר כמה אנשים שימי הולדת לא ממש מעניינים אותם, והם לא מתרגשים מזה ולרוב אפילו הם מעדיפים לא לעשות כלום באותו יום.
 

HassiD

New member


אני כזה. אני בכלל לא זוכר שיש לי יום הולדת עד שמישהו אומר לי מזל-טוב, ואז פתאום אני מתחיל לחשב...
ואני ממש לא אוהב שחוגגים לי או עושים משהו, אני מעדיף שהיום פשוט יעבור, בלי שיגידו לי שום דבר....
 
כן טוב

אבל בגילינו ההתלהבות אמורה להיות אחרת. בגיל 16 כן אמורה להיות התלהבות מהיומולדת ואתה אמור כביכול לספור לאחור עוד כמה ימים יש לך יומולדת, אבל כאשר אתה עובר את גיל העשרה תאריך היומולדת הופך להיות פחות רלוונטי ומשמעותי.
 

HassiD

New member
מסכים, אם כי...

אני אף פעם לא ייחסתי לו חשיבות... טוב, אולי ביסודי קצת...

ומאז התוודעתי למשפט הנהדר של ד"ר גרגורי האוס לגבי יום ההולדת: "אז כדור-הארץ שוב הצליח להקיף את השמש? הייתי בטוח שהפעם הוא לא יצליח..." (פחות או יותר התשובה שלו כשאמרו לו "יום-הולדת שמח"...)


בכל מקרה, זה לגטימי לחלוטין לאהוב ימי הולדת, ואנשים גם בגילי ואף בגילאים מבוגרים יותר, עדיין חוגגים, שמחים, ואף טורחים להזכיר לי את שלי... (לדאבוני...)
 

hollypop girl

New member
אדיר! אני ייחסתי ליום הולדת שלי

חשיבות ביסודי כי היו נותנים לי מלא (!) מתנות, פעמיים אפילו עברתי את דאדלי

(וכן ספרתי, והתגובה של אמא שלי הייתה "זוכרת את הבן דוד הזה של הארי? כן...אל תהיי כזאת...")

אני באמת לא מבינה למה אני לא מתרגשת מימי הולדת, זה פשוט לא עד כדי כך
כיף...
 
חזרתי מלונדון!!!
(
חפירה)

השבוע, אמא שלי, אחותי ואני נסענו יחד לשישה ימים בלונדון. הנה תיאור של מה שעבר עלינו.

היום הראשון, ההגעה:
נחתנו בלונדון מאוחר בלילה, בן דוד שלי (שגר בלונדון) בא לקחת אותנו משדה התעופה והלכנו לישון בחדר שלנו במלון. המלון שלנו היה באחד הפרברים היהודיים של לונדון וחלק מהשילוט היה בעברית, היה מצחיק גם לראות סניף של סטמצקי באמצע הרחוב (כשכתוב סטמצקי בעברית). המלון היה כנראה שניים או שלושה כוכבים, החלון היחיד שהיה לנו בחדר היה בתקרה (וקטן מאוד) והרצפה חרקה בלי סוף (לפחות היה לנו מקום לישון בו).

היום השני, מסע בשתי קומות:
בבוקר קמנו ועלינו על סיור מודרך באוטובוס קומותיים ברחבי לונדון, והיה מגניב לגמרי. במקביל, הייתי גם בסיור ברחובות לונדון באזורים שבהם צילמו את הסרטים של הארי פוטר (כל האזורים המוגלגיים למיניהם) וזה היה ממש מעניין. אחרי זה גם הפלגנו על התמזה ובערב ראינו את Wicked (חד משמעית: זה לא מחזמר, זו יצירת מופת!), זה הדהים אותי שלכל הצגה יש אולם פרטי משלה ושההצגות האלה עולות כל יום כל היום.

היום השלישי, מסע בין כוכבים
הכל התחיל בזה שרצינו לראות את חילופי המשמרות בארמון בקינגהאם, אבל הגענו מוקדם מדי והצלחנו לראות רק את זה שהם צועדים מימין לשמאל בלי תכלית (אחרי זה פשוט השתעממנו והלכנו לגן הציבורי שליד). הפארק שנמצא ליד ארמון בקינגהאם הוא גם מדהים ביופיו: סנאים בכל מקום, כמות אינסופית של צמחים וכמות אינסופית של ציפורים שאף אחד לא מכיר.
אחרי הלכנו למין מוזיאון כזה שנקרא Believe it or not שמציג כל מיני דברים מוזרים שיש והיו בעולם (חתול שאוכל עם צ'ופסטיקס, האיש הכי קטן בעולם וכל מיני מוטציות). זה לא היה מלהיב כמו שציפיתי, אבל היו גם דברים נחמדים (כמו מכונית פרארי שעשויה כולה מצמר סרוג)
היינו אחרי זה במוזיאון מאדאם-טוסו, מוזיאון השעווה של לונדון, וזה היה מגניב בטירוף. היה שם גם מין חלק כזה שהיה אמור להוית סוג של רכבת שדים של בובות שעווה, אבל זה לא היה מפחיד בעליל (הסיבה,השתדלתי לשחק אותה רגוע ולא להילחץ). הייתה שם גם תצוגה חדשה של כל הגיבורים של מארוול קומיקס משעווה (שזה היה משהו מעניין).
ולסיום היינו במוזיאון שרלוק הולמס (שנמצא, איך לא, ברחוב בייקר 221B) שזה היה מגניב אבל לא גדול במיוחד.

היום הרביעי, חום אימים
הכל התחיל בבוקר כשהגענו לגן החיות של לונדון. יש שם כמות יוצאת מין הכלל של בעלי חיים מוזרים לחלוטין (יצא לכם פעם לראות יצור שהוא נראה כמו שילוב של ג'ירפה, סוס, זברה וחמור?). ראיתי גם את כלוב הנחשים שבו צילמו את הסצנה של הארי עם הנחש ב-"האיר פוטר ואבן החכמים".
בגלל שהיה חום אימים שחוץ, חזרנו מוקדם המצפוי למלון ופשוט הלכנו לישון.
בערב, הלכנו לראות את המחזמר "עלובי החיים" (עוד מחזמר ששווה לסגוד לו) וזה עלה על כל הציפיות. החסרון היה שכשיצאנו, מלא אוהדים יצאו לחגוג את הניצחון של איטליה בחצי הגמר ומהרעש לא יכולתי לשמוע את עצמי.

היום החמישי, האירוע לא ציפינו
הסיור בסטודיו של סרטי הארי פוטר!!!!!!!!!!!
זו הייתה חוויה בלתי נשכחת וסיור מומלץ לכל פוטריסט מושבע/חובב קולנוע מתמיד.
היה מדהים לראות כל מיני דברים מהסרטים כמו סמטת דיאגון, האולם הגדול, מועדון גריפינדור, דרך פריווט 4 ואיך אפשר שלא לציין את הדגם של טירת הוגוורטס שהקפתי לפחות שלוש פעמים והייתי עם לסת פתוחה כל הזמן.

היום השישי, סגירת פינות
טיול בתיאטרון הגלוב (איפה ששיקספיר העלה את ההצגות הראשונות שלו), מסע בנוטינג היל (אם תשאלו אותי, השוק הכי מגניב שאי פעם ראיתי) ולבסוף, ביקור בפארק ששכחתי את השם שלו. מה שמדהים זה שהפארק הזה הוא חצר אחורית של אחוזה ענקית (שיצא לי לראות אותה גם מבפנים) וכל הירוק האינסופי הזה היה מדהים כל כך.
אחרי זה, אותו בן דוד שלקח אותנו משדה התעופה גם החזיר אותנו לשם וטסנו חזרה לארץ.

דברים מוזרים שמדהים לראות בלונדון
-מכוניות עוברות באדום ולאף אחד זה לא מזיז (כנ"ל לגבי אנשים במעבר חצייה).
-כמה חנויות של שווארמה יש בלונדון.
-עד כמה שאנשים נחמדים+עד כמה שמדריכי טיולים הם אנשים אנרגטיים וקפיציים.

היה ממש כיף, אבל אין כמו לחזור הבייתה!
 
אני לא מאמינה

החלום שלי הוא להיות בסיור של הארי פוטר , וכמובן בלי שום קשר אני רוצה להיות באנגליה שוב!
אני לא מאמינה שמכל מה שכתבת, כתבת על הסיור הכי מעט.
אני מניחה שאני במקומך הייתי ממש ממש חופרת על זה, מלאת התרגשות וכל זה.

אשמח מאוד אם תוכל להעלות תמונות או משהו

ושמחה לדעת שהיה לך טיול מהנה :)
 

Miss Lavet

New member
המלון שלך היה בגולדן סמית'?


מצטערת... אני פשוט יודעת על כמה אנשים שאני מעריצה שגרים קרוב לשם ושלוש ק"מ משם


הסיור ממש נחמד. האזניות הפסיקו לפעול לך מתישהו? כי כשאני הייתי בסיור החלפתי פעמיים אוטובוסים ובשניהם האוזניות הפסיקו לפעול באיזשהו שלב (לצערי הן לא פעלו בשלב שהאוטובוס היה בפליט סריט
)

רציתי להיות בסיור של ה"פ ברחבי לונדון, כיף לך... זה היה יקר מדי והסתובבתי עם אנשים שלא להוטים כל-כך על ה"פ כמוני

חכה שתראה את פריסילה מלכת המדבר זה גאוני
, אבל גם וויקד טוב (למרות שראיתי אותו בגרסא שבית הספר שלי העלה והרקדניות כל הזמן מכנסו כדי לראות את המחזר..
)

כשאני הייתי בלונדון אוהדים של אנגליה הלכו לראות משחק- תאמין לי, זה לא נעים לראות גבר בסביבות ה-40 עם כרס בירה מטופחת, בלי חולצה ושעיר



הייתה בגלוב? איזה כיף לך
, תמיד רציתי להיות בגלוב אבל לא היה לי זמן

נשמע שהיה לך ממש כיף ושנהנתה. אני ממש מקנאה בך


אני היחידה שהייתה באנגליה ומצאה לעצמה כמות בלתי מוגבלת של בעלים לעתיד, אנשים מנומסים, מכוניות ומוניות בצבע ורוד, איש שממש מזכיר את ג'וני דפ ואם זה היה באמת ג'וני דפ אני אתלה את עצמי (לא חשוב) ודיוויד טננט (פליט סטריט
)

מצטערת... היה מאוד לשמוע על החווית שלך
 

Mor L

New member
שמחה שנהנית!!!


אם אנחנו שוב נהיה בלונדון הפעם כל המשפחה - אני מבטיחה לך שאנחנו נלך לכל אחד מהדברים שאמרת - חוץ ממוזיאון השעווה כי אמא שלי מפחדת מכאלה דברים!


האמת שלא ידעתי בכלל שטסת


אני כל כך שמחה שאהבת את לונדון - נדמה לי שכולם אוהבים אותה
עוש לא שמעתי על מישהו שחזר משם ולא אהב אותה XD

תעלה תמונות!!
 
למעלה