[יחפהבפארק]

ערב טוב אנשים - פינת המחשבות

אין כמו מחשבות המתרוצצות בראש,
ביד אחת סיגריה מעשנת וביד השנייה עט רושמת.
שואפת את העשן לריאות וחושבת על נושא חדש,
על פוסט שעוד לא חשבתי עליו.

פתקים.
פתקים מתעופפים להם בדמיוני ובהם רשומים כל הרהוריי והגיגיי.

היום למדתי משהו שכל כותב צריך לדעת עליו.
העורך הפנימי והעורך החיצוני.
מי שולט בי?
מי שולט בכם?
האם אתם עורכים את עצמכם בהתאם למה שמצפים מכם?
איזה משקל אתם נותנים לעורך החיצוני שלכם (קוראי הפורום במקרה זה)?
על מה הייתם רוצים לכתוב ולא מעזים כי אתם חוששים מתגובות הקוראים?
יותר ויותר אני מוצאת את עצמי מתקשה לכתוב על עדתיות, על הקונפליקט ערבי ישראלי, על העוני, על הבורות ועל הבערות. העורך החיצוני מרתיע אותי הרבה יותר ממה שאני מוכנה להודות ביני לבין עצמי.

עגבניה היא רק עגבניה.
בקערה גדולה יש לי כמה קילוגרמים של עגבניות "תמר" יפהפיות כולן. חלקן אדומות אש. גרדתי אותן ובישלתי מרדומה (מטבוחה) נהדרת. חלק השארתי לסלט.
היום חתכתי עגבניה אחת ותוכה היה בהיר כמו צנון ישן. גם אנחנו בני האדם, כמו העגבניות. חלקנו בוערים כלפי חוץ ותוכנו בוסרי למדי.

ערב מצויין לכולם

http://www.youtube.com/watch?v=AM7SQzq3yHQ

 

[LdsPdV]

 

[purehoney]

אם אפשר אני ידלג ויעבור לדבר ה5 שכתבת

הייתי רוצה לכתוב על נושא כמו דיון על סרט מסוים..על מצבים היפותטיים בחיים או סתם אפילו לפתוח פה הודעה של בוקר טוב או לילה טוב...הסיבה שאני לא עושה את זה זה לא רק מחשש מה יהיו התגובות זה גם כי ואולי זה רק אצלי אבל יש משהו בנעיצה של כינוי מסוים שקצת מפריע לי(לא משהו אישי עם אף אחד פה ח"וח)...זה פשוט שיהיה לי קצת קשה לראות את ההודעה שלי ננעצת כי זה לא רק ההודעה זה גם הכינוי ולא יודעת איך להסביר את זה..אולי חשש מלווה במבוכה כזאת...באמת לא יודעת

 

[יחפהבפארק]

זאת הזדמנות מצויינת להסביר את פשר הנעיצה

אני לא נועצת הודעה חדשה בגלל שהיא חשובה מאוד או שהכותב שלה הוא חבר או חברה שלי. אני נועצת הודעה לכמה שעות טובות בשביל הסדר.
הודעה חדשה שלא ננעצת, יש לה איזו נטייה ללכת לאיבוד בין שאר האשכולות. היא נשארת מיותמת במובן מסויים. לכן או שהיא ננעצת או שהיא משורשרת לאשכול קיים. לנעיצה אין שום משמעות מעבר לכך. היא מקבלת בכמה שעות קצת תשומת לב ואפשרות להגיב אליה. אם יש לה הרבה תגובות, היא הופכת לאשכול. אם היא נשארת מיותמת או עם מעט תגובות, היא נצמדת לאשכול אחר.
אם זה נורא מפריע לך, אני בהחלט יכולה לדאוג שהודעה שלך לא תנעץ. אין לי בעיה עם זה בכלל.
דיון על סרט טוב יכול להיות נחמד מאוד.

דרך אגב, עוד כמה דקות מתחיל משחק כדורסל בין קבוצת מכבי ת"א לקאחה לבורל בספרד. אז נאחל להם הצלחה במשחק הראשון

אני אעשה מאמצים גדולים שלא לנאחס אותם על ההתחלה

 

[purehoney]

יחפה הכל בסדר כן?

אני לא כתבתי את זה כאילו כמו הערה או משהו ואם זה נשמע ככה אז מצטערת זה לא היה הכוונה שלי...זה משהו עם עצמי ולא קשור להסבר שנתת פה...והנה זאת היתה דוגמה לחששות שיש לי כשאני חושבת על אם לפתוח הודעה חדשה או תחת אחת קיימת
לא תמיד מבינים את מה שכתבתי כמו אני רוצה שזה יהיה ואולי הבעיה בעצם זה די בי כי אולי אני לא תמיד מסבירה את עצמי טוב אז זה קורה ככה...

 

[יחפהבפארק]

הכל בסדר גמור

את יכולה לפתוח בכל עת הודעה חדשה ולהשתתף בדיונים שכבר קיימים. אני בטוחה שלאט לאט את תתרגלי לא לחשוש כל כך ממה יגידו האנשים או אם הבינו אותך או לא הבינו אותך. לאט לאט את תלמדי לכתוב כמו שאת רוצה ומי שמבין מבין ומי שלא מבין ילמד עם הזמן להבין

 

[purehoney]

איזה יופי זה זה לשמוע דיעה אופטימית כזאת

ואני לא צינית

 

[purehoney]

אז אממ מה צריך להיות בסרט בשביל ליצור לכם

עניין שתרצו לצפות בו?אתם מושפעים מביקורות שעל פיהם אתם תצפו(או שלא)בסרט?אתם עדיפים סוג מסוים של סרטים או לפי שחקנים או העלילה או מה?או שבכלל אתם יותר טיפוסים של סדרות או ספרים ופחות של סרטים?

 

[יחפהבפארק]

אני לא יכולה להתייחס לסרטים היום כמו

שהתייחסתי פעם. פעם הייתי צופה רק בסרטי איכות, במיוחד בתקופת נעוריי. מאוחר יותר כשכבר הייתי נשואה עם ילדים ולא הייתה לי סבלנות לכל היצירות האיכותיות, הייתי צופה עם בעלי או עם חברות בסרטים שהיו להיטים גדולים. היום, אם אני כבר הולכת לאיזה סרט, אני רוצה שהוא יהיה קליל, משעשע, מרתק, ורצוי אחד כזה שאשכח אותו ברגע שאצא מאולם הקולנוע.
לצערי, יש בי תחושה של שובע הן לגבי סרטי קולנע, הן לגבי סדרות טלוויזיה והן לגבי ספרים בכלל.
הסיבה היחידה שאני צופה וממתינה ל'משחקי הכס' כי זאת סדרה שטרם ראיתי כמותה. לא על סמים, לא על אסירים בבתי כלא, לא על מאפיונרים, לא על שוטרים וגנבים ולא על פרקליטים עם נאשמים. אין חדרי מיון ואין רופאים עם חיים אישיים מסובכים. אני מחפשת את הדברים שלא ראיתי מעולם ושייקחו אותי לעולם אחר. עולם מקביל אם אפשר.

 

[purehoney]

מצטערת אם זאת שאלה מיותרת אבל מה את מחשיבה

כסרטי איכות?

 

[יחפהבפארק]

מממ סרטים של במאים חשובים

כמו פליני, אנטוניוני, גודאר, ברגמן, ועוד ועוד במאים חשובים עם סרטים כבדים כמו 8 וחצי ותותי בר, ג'ולייטה של הרוחות ועוד... אל תשכחי שפעם לא הייתה טלוויזיה וכך הייתי הולכת לסרטי קולנוע פעמיים בשבוע. מוצאי שבת חובה ועוד יום אחד באמצע השבוע. מאחר ולא היה לי עודף כסף אז לא הרשתי לעצמי לצפות בכל זבל שהוקרן, אלא רק בסרטים הכי טובים. לצערי, היום אני ממלאה את הראש שלי בכל הזבל הקולנועי שהטלוויזיה בכבלים מספקת לי

 

[purehoney]

ואמרת להם על זה?

אולי הם יעשו ישנו משהו(זה בהנחה שלא תהיי היחידה שמתקשרת בקשר לזה)
אני חושבת אבל בשביל למצוא דברים טובים ואיכותים כמו שאת אוהבת בין ים סרטים קיימים ישנים או חדשים תצטרכי להמשיך לצפות גם במה שאת מכנה כ"זבל"(וזה מבלי להעליב אף אחד...)ככה זה כמעט בהכל אין מה לעשות...

 

[wish2]

אני כותבת כמעט כל מה שעובר לי בראש.

בפורום שלך אני קצת מצנזרת.
למשל נורא רציתי לפתוח פוסט על הערב.
עשיתי לי טיול באוויר.הייתי צריכה לנשום.
אני הולכת וחולמת לי ופתאום אני קולטת סודני צעיר אחד עומד עם גבו וזרם חזק של מים ממש כמו צינור השקיה יוצא מ מנו.
בהתחלה חשבתי שהוא משקה את הגינה לפניו אבל לא.
הוא פשוט השתין.
אני שבחורה ביישנית אני לעיתים לא יכלתי להסיר את עיניי ממנו.
בהיתי בבחור משתין ונדהמתי מכמות הנוזלים שיצאה ממנו ומעוד משהו.

אני יודעת יחפה.
אני חרפה.

 

[Aronsona]

ולמה את חרפה?

כי יש לך ביצים לספר שהסתכלת על סודני משתין?
זה חלק מהתענוג לקרוא אותך.
את נלחמת על זכותך לנאום בכל נושא ולי את גורמת הרבה פעמים לחייך.

 

[wish2]

אני חושבת שלגרום למישהו לחייך זה שווה הרבה

אני יודעת איך אני מרגישה שחיוך מתפשט על פניי.



נשיקות

 

[קשקשה 9]

צחוק גם נחשב?

כי זה מה שקורה לי כשקוראת אותך...בקול גדול
עונג

 

[שרוני68]

וויש, אל תשתני. הישארי כמו שאת.

נדמה לי שיחפה אמרה לך פעם: את אומרת
בקול, את כל מה שאנחנו חושבים בלב.
זה נכון, וזה כל כך מרענן.

 

[wish2]

אוהבת אותך ואת קשקשה

מאוד מאוד מאוד.

 

[יחפהבפארק]

זאת דוגמא לכתיבה ללא עורך חיצוני או פנימי

אני יודעת שבפורום הזה (דרך אגב, הוא לא שלי) את מצנזרת את עצמך וזה בסדר. אני מאוד מעריכה אנשים וורסטיליים שיודעים להתאים את עצמם למקום ולא מנסים להתאים את המקום אליהם.

לפעמים אני מקנאה בך.
אני קוראת אותך בלשונך המשוחררת,
ואומרת לעצמי,
הלוואי והייתי יכולה להרשות לעצמי לכתוב ככה,
ממש להוציא לאור את המחשבות הסמויות ביותר.
אני פשוט לא מסוגלת.

 

[wish2]

זו הסיבה שאני רק וויש

בעיני הקורא אותי.


ואני טובה בתיאום ציפיות.

אני יכולה להתאים את עצמי לכל גבר.

איפה שי שהבטיח להתחתן איתי???.

ואני רוצה לבוא "יחפה עם כתר של זהב".!