אני קוראת אותך וחוזרת עשר שנים אחורה: כאבי ראש איומים, תמידיים, קהות חושים, אשפוזים שבהם נתנו לי תרופות שהרדימו והחלישו אותי ולא השפיעו בגרוש על הכאב. התווית הפסיכוסומטית, הפסיכיאטר שאומר בפירוש שאין הפרעה פסיכיאטרית ולאף רופא זה לא מזיז... וגם אלה שזה כן מזיז להם, לא מצליחים לעשות כלום.
בסוף הסתבר שזה סטטוס מיגרנוזוס. לך, אני מבינה, יש אבחנה אחרת, אבל החוויות כנראה קרובות. בסופו של דבר הצלחתי לצאת משם, מקווה שכך גם את
למה הנוירולוגים ביקשו שתהיי בלי משככי כאבים?
אני לא מבינה הרבה, אבל למה נוירולוג לא יכול לרשום לך אופיטים? זה מוזר, אני טופלתי בזמנו ע"י נוירולוגים והם נתנו כל מה שחשבו שעשוי לעבוד, גם אופיאטים (טרמדקס למשל).
אל תתני לתווית המופרכת הפסיכוסומטית לדכא אותך, זו בסך הכל תעודה לאזלת ידם של הרופאים. לא פעם אני נוסעת לרופאים עם עותק של הבדיקה הפסיכיאטרית שהכריחו אותי לעבור פעם, ובה נכתב בפירוש שהבעיה לא נפשית, ולשלוף בעת הצורך אם ותחילו לדבר שטויות. את יודעת מי את, ונראה שכך גם בעלך. תחזיקי מעמד |עוד חיבוק|
חיוכים,
