הייתי שם והתחלתי לדבר על הכל. כ"כ הרבה בכ"כ מעט זמן.
ובכי שלא היסס להגיע ו לא נתן לי את האופציה לעצור בכלל.
בחיי שאני לא בוכה מול אנשים אני יכולה לספור על יד אחת כמה פעמים בכיתי בטיפול
ושם? לא עברו 20 דק' וברז נפתח.
אני מפחדת לשים את כל הציפיות שלי שם ועם זאת אני כן שמה על זה את גורל חיי עם כל הדרמטיות שיש בזה.
תחזיקו לי אצבעות שזה מה שישנה את גורלי...
באמת מבולבלת.