יפחוצית מצויה
New member
אז...
זוכרים את חוק האוטיסטים, את דוח הוועדה שהקפיץ אותנו כלכך, את העצומה שלנו והכול?
וששאלנו - מה עושים הלאה?
אז הנה כמה מחשבות, וגם מסקנות מפגישה שקיימנו על זה לא מזמן.
קודם כל, בפן של המאבק הפוליטי העכשווי (הדוח וכו׳) - לפחות לדעתי האישית הכי נכון לחבור עם קואליציית ההורים לילדים עם צרכים מיוחדים, ואני מזמינה את כולם לפנות אליהם בעניין. אני מקווה שנציגתם תוכל גם להיכנס לכאן בקרוב, ולייצג את עמדתם. למתעניינים, אני מוכנה לפרט במסר איפה הדברים עומדים ומה נראה הכי נכון לעשות כרגע, עד כמה שהבנתי.
מעבר לזה,
אני חושבת שהמסקנה המרכזית היא, שמה שנחוץ עכשיו הוא שנבנה אלטרנטיבה. שנבנה את מה שאנחנו רוצים שיהיה.
הרי אנחנו נאבקים על כך שבמקום כל הדברים העקומים שמייעדים להפנות אליהם תקציבי עתק בדוח הזה, תהיה לאוטיסטים ולהורים אפשרות לבחור במשהו אחר, חדש ושונה, משהו שיושב על יסודות הרבה יותר טובים.
והמצב כיום הוא שאין כמעט שום דבר כזה.
ביותר מדי מקרים הבחירה היא בין גרוע מאוד לבין כלום.
ואם פה ושם יש מזל ונופלים זמנית על איזה שירות שמביא למישהו יותר תועלת מנזק, זה בעיקר בגלל שהאנשים שמפעילים אותו פועלים בעצם נגד התשתית הלימודית והמערכתית שהם באו ממנה, כי שם כנראה הבעיה - בתשתית.
ואוף!
זה על הפנים.
אני שונאת לחשוב שזה ככה, ואם מישהו היה מדבר איתי ככה לפני שנתיים, הייתי אומרת שהוא סתם פנאט מריר.
אבל בשנתיים האלה אני רק יותר ויותר משתכנעת בזה, כמה שאני יותר מתנסה וחווה ולומדת וקוראת וחושבת.
אז, באמת, מה עושים?
אני חושבת שהעולם משתנה עם הזמן לכיוון שהיינו רוצים, אבל אנחנו חלק מהשינוי הזה. ואולי הגיע הזמן להעביר את הרעיונות התיאורטיים לפסים יותר מעשיים.
נתחיל עם תפיסה חדשה של אוטיזם, ונראה מה ייצמח... נלמד תוך כדי פעולה...
אני יודעת שיש כמה ניסיונות עכשיו להקים מענים מסוגים חדשים, לילדים ולמבוגרים.
ושיש עוד הרבה אנשים שמתבשלים עם כעס על הקיים ועם רעיונות לשינוי...
אולי ננסה לפעול יחד? להקים איזה סוג של קבוצת מחשבה ועבודה?
מה אתם אומרים?
מי איתי?
איך? איפה? ובמה נתחיל?
