שיטת הגמילה של ד"ר פיל
מצאתי בארכיון שלי.... (טוב שהכל שמור...)
שיטה שמבוססת על "השיטה הכי טובה ללמוד היא ללמד".
הצעד הראשון הוא לקנות בובה שעושה פיפי. יושבים עם הילד ומבקשים ממנו עזרה בללמד את הבובה איך לעשות פיפי בסיר. מורידים לבובה את הטיטול, ושואלים אותה אם יש לה פיפי (כמובן שכן....) ואז ביחד עם הילד מושיבים אותה על הסיר / ישבנון והילד רואה שהבובה עושה פיפי בסיר ובודק שיוצא פיפי מהמקום הנכון , וכיוון שהבובה הצליחה לעשות פיפי בסיר עושים לה מסיבה- בלונים וכפיים וכו'....
הצעד הבא הוא לשאול את הילד אם גם הוא רוצה לעשות פיפי בסיר כמו הבובה . בשלב זה חשוב שהילד יהיה בלי טיטול- אפשר עם תחתונים או בלי כלום, ושישתה הרבה.
כל 10 דקות שואלים אם יש פיפי ומכניסים את הזכרון של הסיר/שירותים דרך הרגליים- כלומר פיסית הולכים לסיר וחזרה.
ד"ר פיל המליץ לעשות זאת לפחות 9 פעמים.
ברגע שהילד מצליח לעשות פיפי בסיר עושים לו מסיבה כמו לבובה- וטקס שלם של שפיכת הפיפי לשירותים, מטלפנים לסבתא, לדודה למי שיש - מהללים ומשבחים את הילד.
אם הוא מפספס - אף מילה רעה! רק לומר לו שבפעם הבאה ילך לשירותים. מנגבים את הרצפה וזה הכל.
לילדים יותר גדולים (שנתיים וחצי- שלוש) יש תמריץ נוסף- בו מבקשים מדוד/ חבר לחכות ליד הטלפון ולשחק את הדמות האהובה על הילד (בוב הבנאי/ טלטביז וכו') ואז הילד יכול לטלפן לגיבור שלו ולספר שהוא עשה פיפי בסיר.
מה שיפה בשיטה הזו שהיא מאוד מהירה, אין שבועות ארוכים של ניסוי וטעיה. ההכנה היא : לקנות את הסיר/ישבנון קצת לפני - שיהיה מוכר לילד ,תחתונים ,ולקנות בובה מרטיבה ובלונים. זהו!!!!
אצל אופק זה עבד ממש תוך יממה, אצל דורון זה לקח 3 ימים (אצלה הכל היה יותר לאט...).
אני אישית מפרידה בין גמילת יום לגמילת לילה- זה לא אותו דבר, ואי אפשר לצפות מפשפש בן שנתיים שידע להתאפק ולהתעורר לשירותים גם בלילות. (לדעתי).
בכל מקרה תהיו מוכנות לזה שיש גם פספוסים, לפעמים הם עסוקים במשחק ושוכחים ללכת לעשות פיפי, לפעמים הפיפי הולך נהדר ועם הקקי יש בעיות - אבל בגדול, השיטה עובדת.