חניתה דרלינג
New member
פוסט ממש לא חדש שלי, והפעם - פנטזיה במובן האגדי של המילה
תהנו
__________________
היה הייתה פעם
דרקונית בודדה
אל מבצרה הגיעו מספר אבירים
אך החום שבקרבה היה עז מדי
והוא הפחיד אותם.
הם ניסו להילחם בה
או נסו על נפשם במהירות
או התעלמו מקיומה בחוסר עניין
לעיתים הם רק נחו בצל חומה
בדרך למקום אחר
או בדרך חזרה הביתה
והותירו את הדרקונית לבדה.
דרקונית בודדה
האש הולכת וגואה בתוכה
הולכת וגוברת עד שכמעט אין לה מקום
מאיימת לכלות ולשרוף
ונראה כי איש לא יוכל להכילה לעולם.
ואז מגיע אביר מלכותי
בעל יכולות קסומות
שונה מכל קודמיו
ולא רק שאינו פוחד מהאש הבוערת -
הוא תר אחריה
הוא זקוק לה
אך הוא עבר תלאות רבות בחייו הארוכים
ולמד שעדיף לקוות רק למדורה קטנה
לחכך מעליה את כפות ידיו
ולהתחמם מעט
הוא לא חולם אף לרגע לפגוש דרקונית
וכשזה קורה עיניו נפערות באושר
והוא מעניין אותה
אביר הסלמנדרה הזה.
היא נושפת עליו גיצים חמים
ורואה שאינו בורח
היא מעזה להפיח להבה
והוא בוער ואינו מאוכל
לבסוף היא אוזרת עוז
מבינה שהאביר הזה לא מתכוון להימלט
והיא נושפת עליו את מלוא חומה
אש רושפת כלבה מתפרצת.
הלהבות עוטפות אותו
והוא לא נשרף
הוא חם
הוא זוהר
הוא זורח
הוא מזהיב
הוא הופך מאביר מלכותי
לאביר של מלכות שמיים
נדמה שגם הוא הצמיח כנפיים
והדרקונית לא צריכה עוד להחביא או לרסן
את האש הגועשת בתוכה
והיא נותנת לה דרור
ולתדהמתה
להבותיה חוזרות אליה
ועוטפות בחום גם אותה
או אולי בעצם לאביר השמיימי
יש כמה להבות משלו
וגם הוא מעולם לא יכול היה
לשחררן לחופשי במלוא עוזן
ואז הדרקונית מרשה לאביר לטפס על גבה
ומגלה שכנפיה נפרשות
והיא מתחילה לעוף
בוטחת בו
היא מוכנה אפילו להגיף את עפעפיה
ולטוס בהנחייתו בעיניים עצומות
יודעת שהוא יוביל אותה
רק למקומות אליהם היא יכולה להגיע
יודעת שאיתו היא לא תיתקל
בפסגות משוננות.
והוא רוכב עליה
ובוטח בה בחזרה
יודע שהוא יכול אפילו להירדם על גבה
והיא תשמור ותגן עליו
יודע שהוא רשאי לאחוז ברעמתה
ולכוון אותה יותר ויותר גבוה
והיא לעולם לא תניח לו ליפול.
יחדיו הם נוסקים
אל אופקים שהם לא ידעו שקיימים
ממריאים אל גבהים
שהם לא חשבו שאפשריים
מגלים מחוזות חדשים
שכל אחד מהם לחוד
לא יכול היה לגלות.
היא קשורה אליו
והוא שבוי בקסמה
ובכל זאת שניהם חופשיים מתמיד.
