הנר - ההמשכיות - זהירות פוליטיקה! -
אני לא מדליקה נר אחד אלא את כל נרות החנוכה. אלה נרות דקים פשוטים מן הקופסא בנוסח הוותיק, עם הצבעים הדי עלובים, אבל בכל זאת חשוב לבחור בכל ערב נרות בצבעים שונים. כמובן השמש זוכה בצבע הפחות יפה.
נרות החנוכה יהיו הנרות היחידים שאדליק, כי לא אדליק נרות שבת, וגם נר נשמה לאמי הוא די לא טבעי. לעיתים אני מדליקה נר נשמה, לאמי, אבל הרי היא בעצמה לא הדליקה נרות נשמה.
נרות החנוכה הדקים הפשוטים - הם הנרות היחידים שהדליקו הורי החילונים, אשר גדלו במשפחות דתיות, ובגיל הנעורים קמו והצטרפו למסגרות יהודיות לא דתיות, עד אשר באו לפלסטינה כל אחד בדרכו ובנוסח שלו. וכאן, בביתם שבנו ביחד - לרגע אחד לא דיברו עם ילדיהם על אלוהים.
עד שנכנסתי לבית הספר לא שמעתי על אלוהים, מלבד אותו אלוהים מפחיד שהילדים הדתיים בשכונה דיברו עליו. זה אלוהים שעמד להעניש אותם כי הכיפה שלהם עפה מראש הקטן. בכיתה א' כבר שמעתי על אלוהים שיושב לשפוט את בני האדם בראש השנה ושוקל ושוקל עד יום הכיפורים. בכיתה ב' קרה משהו קשה אף יותר: נתנו לנו את "התורה", שעטפנו אותה בעטיפת בד עם שמנו הרקום, ובבית קראתי במהירות ובאימה את הסיפור הלא מובן של האישיות הזאת המתהלך בגן ומפחיד את אדם, והכל בשפה משונה כזאת.
החינוך החילוני שהעניקו לנו ההורים שלנו כולל מדע ואמונה בקדמה. הם לא היו תמימים בקשר לקדמה, כי הוריהם וקרוביהם נרצחו במכונת מוות של אומה מתקדמת, ובכל זאת זכרו תמיד את תנאי החיים הקשים של ילדותם, את המצוקה, את הסגירות והפרובינציאליות של המקומות המסורתיים הקטנים, של האורתודוכסיה היהודית הדכאנית, וכנגד התנאים ההם עמדו ההשגים של הארץ המודרנית שנבנתה כאן.
אני מדליקה את כל הנרות בחנוכיה כדי להאיר ולאשש ולאשר את הבחירה בחילוניות!!
בתקווה שארצנו תונהג ברציונליות, בידע, בדמוקרטיות, במודרניות, מתוך חירות ובלי פחד!
אבוי, נאומי זה - נשמע יותר כהדלקת משואה על הר הרצל מאשר הדלקת נרות קטנים בבית בלילה בחודש כסלו.