אביה המואביה
New member
רבנות, מקווה והדרכת כלה
טוב, הדבר הראשון שהלכנו לעשות אחרי שקבענו תאריך לחתונה היה לגשת לרב רונן לוביץ' ולבשר לו שאנחנו מתחתנים, ולבקש ממנו להיות הרב בחופה שלנו.
הרב רונן לוביץ' הוא הרב של הקיבוץ שבו גדלתי והוא מכיר אותי ממש מילדות. הוא חיתן את כל האחים שלי והיה לי ברור שאני רוצה שיחתן גם אותי.
כיוון שהוא כל כך מבוקש ועמוס, הלכנו אליו שמונה חודשים מראש כדי לשריין אותו ליום החתונה שלנו, והוא מצידו שמח מאד לעשות זאת.
הוא הנחה את החופה באופן מושלם- תמציתי, מעניין, קצר ולעניין. נהניתי להקשיב לו.
בנוגע לרבנות- כיוון שאני רשומה בניר עציון, החלטנו לפתוח את התיק ברבנות חוף הכרמל, שידועה כרבנות ידידותית מאד מאחר והיא מנוהלת על ידי הרב גבריאל סוראני, שהוא אחד מרבני צה"ר אם אינני טועה ואדם מקסים בפני עצמו.
ההתנהלות מול הרבנות היתה חלקה ונעימה, בלי שום תקלות ושום אי נעימויות.
את הדרכת הכלה עשיתי אצל לאה רוזנברג, שגם היא מניר עציון והיא אמא של חברה טובה שלי. רוב הזמן שוחחנו על מערכת היחסים בין בני זוג ופחות על עניינים טכניים, בעיקר כי לאה יודעת שאני כבר יודעת את העניינים הטכניים טוב מאד. היא אישה נעימה ומקסימה, מקבלת כל אחד ואחת באשר הם. היא יודעת שאני יוצאת בשאלה והיא אחת מהאנשים הבודדים שלא ניסו מעולם להחזיר אותי בתשובה, על אף שהיא ומשפחתה הם אנשים אדוקים למדי.
לאה היא גם הבלנית במקווה של ניר עציון, שבו טבלתי. הגענו למקווה (אני, שתי חברות הכי טובות, אמא שלי, אמא של גיל ואחותו, ועוד חברה שהיא הבת של לאה) ולאה הדליקה לי נרות סביב המקווה ופיזרה פרחים. כשבאתי לטבול היא כיבתה לי את האור, לא בדקה שום דבר ולא תחקרה, רק הנחתה אותי מה צריך לעשות. היא אפילו הסתובבה כשנכנסתי למים וכשיצאתי מהם.
כשסיימתי להתלבש ויצאתי, היא ושאר הבנות זרקו עליי סוכריות
זו באמת הייתה חוויה נחמדה.
טוב, הדבר הראשון שהלכנו לעשות אחרי שקבענו תאריך לחתונה היה לגשת לרב רונן לוביץ' ולבשר לו שאנחנו מתחתנים, ולבקש ממנו להיות הרב בחופה שלנו.
הרב רונן לוביץ' הוא הרב של הקיבוץ שבו גדלתי והוא מכיר אותי ממש מילדות. הוא חיתן את כל האחים שלי והיה לי ברור שאני רוצה שיחתן גם אותי.
כיוון שהוא כל כך מבוקש ועמוס, הלכנו אליו שמונה חודשים מראש כדי לשריין אותו ליום החתונה שלנו, והוא מצידו שמח מאד לעשות זאת.
הוא הנחה את החופה באופן מושלם- תמציתי, מעניין, קצר ולעניין. נהניתי להקשיב לו.
בנוגע לרבנות- כיוון שאני רשומה בניר עציון, החלטנו לפתוח את התיק ברבנות חוף הכרמל, שידועה כרבנות ידידותית מאד מאחר והיא מנוהלת על ידי הרב גבריאל סוראני, שהוא אחד מרבני צה"ר אם אינני טועה ואדם מקסים בפני עצמו.
ההתנהלות מול הרבנות היתה חלקה ונעימה, בלי שום תקלות ושום אי נעימויות.
את הדרכת הכלה עשיתי אצל לאה רוזנברג, שגם היא מניר עציון והיא אמא של חברה טובה שלי. רוב הזמן שוחחנו על מערכת היחסים בין בני זוג ופחות על עניינים טכניים, בעיקר כי לאה יודעת שאני כבר יודעת את העניינים הטכניים טוב מאד. היא אישה נעימה ומקסימה, מקבלת כל אחד ואחת באשר הם. היא יודעת שאני יוצאת בשאלה והיא אחת מהאנשים הבודדים שלא ניסו מעולם להחזיר אותי בתשובה, על אף שהיא ומשפחתה הם אנשים אדוקים למדי.
לאה היא גם הבלנית במקווה של ניר עציון, שבו טבלתי. הגענו למקווה (אני, שתי חברות הכי טובות, אמא שלי, אמא של גיל ואחותו, ועוד חברה שהיא הבת של לאה) ולאה הדליקה לי נרות סביב המקווה ופיזרה פרחים. כשבאתי לטבול היא כיבתה לי את האור, לא בדקה שום דבר ולא תחקרה, רק הנחתה אותי מה צריך לעשות. היא אפילו הסתובבה כשנכנסתי למים וכשיצאתי מהם.
כשסיימתי להתלבש ויצאתי, היא ושאר הבנות זרקו עליי סוכריות
זו באמת הייתה חוויה נחמדה.