קרדיטים - גיל ואביה, 23.5.13
|@

מלטפים את הגדי..

זה מצחיק איך שבתמונות עם בעלי חיים אני מתקרבת ומלטפת והוא כזה בצד, חושש להתקרב..
 
לוקיישן אחרון- האורווה

אני עוד צריכה לכווץ עוד תמונות משם, הן כבדות מדי. אעשה את זה מאוחר יותר, בנתיים יש תמונה אחת:
 

ברבורה

New member
איזה יפה :)

כמה אומץ היה לך להצטלם ליד בעלי חיים בעודך לבושה בשמלת כלה!
 

Norma Desmond

New member
אוי, איזה יופי של תמונה


תמונות חתונה עם בעלי חיים תמיד מרגשות אותי, לא יודעת למה
את נראית כזו כלה טבעית ומקסימה בתמונה הזו
 
זר כלה

את הזר עיצבה לי אמי היקרה והמוכשרת. הראיתי לה כמה תמונות של זרים שאהבתי, והיא עשתה לי משהו דומה. בזר יש ורדים ופרחי נץ החלב.
 
עיצוב

את העיצוב אמא שלי התעקשה לעשות, כמו גם בחתונות של האחים שלי.
אמא שלי היא שוזרת פרחים- בעבר היתה עוסקת בעיצוב אירועים באופן מקצועי, אבל בעשור האחרון עושה את זה בהתנדבות לבני משפחה וחברים קרובים בלבד.
ידענו מראש שהיא לא תוותר על העיצוב, למרות שניסינו להוריד אותה מזה- זו עבודה קשה ולא רציתי שהיא תעבוד קשה כל כך בשביל החתונה- אבל אמא שלי עקשנית נורא. זה היה קרב אבוד מראש.
מה שכן, ברגע שהבנו שהיא זו שתעצב את החתונה, ידענו שיהיה מדהים. אמא שלי לא מוותרת על שום פרט, ומהרגע שבו הודענו על נישואינו היא התחילה לתכנן, לאגור כל מיני חפצים שישמשו אותה בעיצוב, לחשוב על רעיונות חדשים וכו'.
את רוב הפרחים אמא קנתה מ"פרחי זיו" במושב היוגב. המומחיות שלהם היא ורדים, ואמא קנתה מהם 500(!!!) ורדים (היא קנתה סוג ב', הם יפים לא פחות מסוג א' ועולים משמעותית פחות) ועוד פרחים לחתונה.
אין ספק שהעיצוב יצא מאד מיוחד.


מרכזי שולחן:
 
עוד מרכזי שולחן

את הפרפרים, אגב, גזרו אמא שלי ואמא של גיל. הדביקו אותם אמא שלי וחברה שלה, ביום החתונה. (אמא שלי פסיכית בדברים האלו, עובדת עד הרגע האחרון..)
 
זרים בתוך מסגרות עץ

היו 5-6 כאלו תלויים בשורה (בגבהים שונים) על רקע של איזה מעבר שכוסה בבד לבן.. זה היה ממש יפה.
 
החופה

החופה עמדה על שתי בריכות קטנות צמודות, בהן צפו שני זרי פרחים עם נר ענק באמצע. גם את הזרים האלו אמא שלי עיצבה.
 
עוד חופה

את הבד של החופה ציירה הבת של מי שאיפרה אותי- מור. היא גדולה ממני בשנתיים וממש גדלנו יחד. את הבד הזה היא ציירה במסגרת פרוייקט לבגרות באמנות בכיתה י"ב שלה, ובאותה שנה שבה היא הגישה את הפרוייקט התחתן אח שלי. אמא שלי ביקשה את הבד הזה לחופה, ומאז עוד כמה זוגות התחתנו מתחת לחופה הזו. אני זכרתי אותה מהחתונה של אחי והחלטתי שזו החופה שאני רוצה.

יפה, לא?
 
כיסא כלה

זו בעצם נדנדה שככה סתם נראית די מעפנה, אבל אמא שלי הפכה אותה לכיסא כלה ממש יפה.
בקבלת הפנים הסתובבתי, וכ-20 דקות לפני החופה הלכתי לכיסא הכלה והתיישבתי, וסביבי המון אורחים שבאים לומר מזל טוב ולבקש ברכה (כן כן, הרבה אורחים דתיים בחתונה, כבר אמרתי?).
לפני החופה גיל בא לכסות את הפנים שלי בהינומה, והלך לחכות לי בחופה. אח"כ ליוו אותי עד שביל הכניסה לחופה, וגיל יצא לקראתי והלכנו יחד לחופה.

אהבתי את הסידור הזה, זה נתן לי גם להיות עם האורחים, גם קצת זמן לנשום ולשבת, וגם לשוחח עם מי שקרוב אליי (שניגש לכיסא).
 
למעלה