טוב. זו הולכת להיות תשובה ארוכה.
כמו שאמרתי, בימי הביניים לא היה פורנו, הייתה כנסיה. ולכנסיה הקתולית היו שני מודלים של נשיות: הבתולה (מרים, אמו של ישוע) והזונה (מרים המגדלית, שלא ממש נזכרת כזונה באוונגליון, אבל לאפיפיורים של המאה ה13 לא היה מה לעשות אז הם החליטו שהיא זונה. לכי תביני). עוד משהו שחשוב לדעת על הנצרות הוא תפיסת החטא הקדמון: עם אכילת התפוח בגן עדן, דנה חווה את בני האדם לחיים של סבל וייסורים על פני האדמה: נטייתו של האדם לחטוא היא בעצם אשמת חווה - האישה. ישוע, במותו על הצלב, כיפר באופן אוטומטי על כל חטאי המין האנושי (שמגולמים בחטא הקדמון), וכדי להשיג כרטיס לגן עדן צריך, בתכלס, לקבל את האמונה בישוע ולהטבל בנצרות.
החטא הקדמון, כמובן, הוא מיני. פרי עץ הדעת - טוב ורע? תשכחי מזה. מבחינת הנצרות, התפוח הליטרלי הוא אורגזמה פיגורטיבית .חווה טעמה מן התפוח וגילתה שהיא אוהבת להזדיין (וכמובן, הכניסה בסוד את בנזוגה). אם החטאים של החברה האנושות היא בעצם המיניות הנשית.
אי לכך ובהתאם בזאת, עוסק חלק גדול מהתאולוגיה הנוצרית (שלא לדבר על הפרקטיקה הקתולית) במשטור המיניות הנשית. כפי שכבר ציינתי, נשים בימי הביניים נתפסו, אמנם, כחפצים, קודם לכן, או אולי מוטב לומר כיוון שכך: כסחורה. וסחורה טובה היא סחורה חדשה ולא-משומשת. הרי מי ירצה שולחן יד-רביעית שאינספור משפחות כבר הסבו אליו? בעולם שהחזיק שני סטריאוטיפים בלבד של מיניות נשית, אישה יכלה להיות או זונה, או בתולה.
כמובן שבפועל תמיד יש יותר משני סוגי נשים ולכן העובדה שכל הנשים מצופות להתאים את עצמן לאחד משני סטריאוטיפים הוא בעייתי. ובכ"ז בכלליות: כל אותן נשים שהחברה פרשה עליהן את חסותה: רעיות של, בנות ל-, אחיות וכדומה, צופו להתנזר ממין עד לחתונה וגם לאחר מכן - לפחות בתיאוריה - לקיים יחסי מין לצורך התרבות בלבד. הבתולות האולטימטיביות היו, כמובן, הנזירות, שנישאו לישוע ולכן נותרו בבתוליהן עד יום מותן.
נשים שנותרו מחוץ למסגרת החברתית: נשים ללא רכוש, ללא מעמד ופירושו של דבר - נשים שלא היה להן גבר שיגן עליהן - נאלצו, לרוב, לסחור במיניותן. לנשים האלה הותר, לפחות בתיאוריה, להנות מקיום יחסי-מין, אבל חשוב לזכור שהבחירה לקיים יחסי אישות מחוץ למסגרת הנישואין הייתה ברירת מחדל, וברירת מחדל גרועה מאוד.
המעבר בין שתי הפוזיציות האלה היה אפשרי: אישה יכלה להתחיל לראות חזיונות של מרים הבתולה ולחזור בתשובה, ולחילופין, להיות מנודה מהמסגרת החברתית שבה חיה ולמצוא את עצמה חיה בחטא. עצם הקונספט של חיים בחטא מקורו במחשבה שמגורים עם גבר, שלא לדבר על קיום יחסי-מין איתו שלא במסגרת הנישואין, הם חטא כנגד אלוהים ואדם.
מה שבעייתי במשחקי הכס, הוא החלת חוקיות מדיאוולית על מרבית היבטי היצירה, להוציא אחד: מין ומיניות. בימי-הביניים, נחשבו כל סוג של יחסי-מין להוציא סקס בתנוחה המיסיונרית ליחסי-מין שלא כדרך הטבע. מי שנתפסו ונמצאו אשמים בקיום יחסי מין שלא כדרך הטבע זכו למגוון עונשים יצירתיים ומבעיתים כאחד. נשים שרכבו על בעליהן נשלחו לשלוש שנות מאסר. כמו גם אנשים שנמצאו אשמים בקיום מין אוראלי. מי שקיים מין אנאלי זכה לעונש חמור מזה והומוסקסואלים הומתו בעינויים (הנה כמה מהתענוגות שהיו ממתינים לחברינו מפורום סקס, לו היו נתפסים על ידי האינקוויזיציה אי שם בימה"ב:
http://listverse.com/2009/07/20/top-10-gruesome-medieval-torture-devices/)
בקיצור מקוצר, בימי הביניים סקס נחשב לחטא, להנות מסקס נחשב לחטא, ומיניות נשית הייתה חטא.
האם את מסוגלת לדמיין לעצמך צמד נאהבים, לא כל שכן אח ואחות המאוהבים זה בזה עד כלות, ובכל זאת מחליטים להזדיין בדוגי? לאו דווקא מפני שהם עשויים להיענש אם יתפסו (חברת ימי-הביניים הייתה סובלנית במפתיע לגילוי-עריות), אלא מפני שקיום יחסי-מין בצורה כזו מציג את אחותו כאישה חוטאת, זונה?
האם - בחברה שבה בתולין היו מנכסיה היקרים ביותר של האישה (ולפיכך של הגבר שהחזיק בה) את מסוגלת לתאר לעצמך נסיכה בת שש-עשרה שמגיעה למיטת בעלה כשברשותה ניסיון מיני?
עוד נקודה להתעכב עליה בהקשר של משחקי הכס היא המיניות הפורנוגרפית: הקשר בין מיניות לאלימות וסדיזם לא התחיל, אולי, בפורנו (ראי כל מכשירי העינויים הקינקיים לעיל), אבל מה שהביא אותו לקדמת הבמה, מה שהופך, מבחינתנו, סצנריו שבו נער בן שלוש-עשרה מצווה על זונות להצליף זו בזו עד זוב דם, היא ללא ספק החשיפה האינטנסיבית לפורנוגרפיה.
נכון, ג'ופרי הוא חתיכת ממזר סדיסט. אבל בעולם שבו סקס הוא חטא ופעילות מינית ענפה מתקיימת אמנם, אבל רק בצורה שתאפשר לכנסייה להתעלם ממנה, היכן וממי ילמד ג'ופרי שאת קורבנותיו הוא צריך קודם כל להפשיט ואז להניח להן לענות זו את זו (בעירום ותוך מגע מיני האחת בשנייה), לפני שהוא מענה אותן למוות? אדם יכול להיוולד סדיסט, אבל שיטות עינויים, ובמיוחד המחשבה שמין ועינויים קשורים זה בזה (להבדיל ממין וכאב. את זה אפשר בקלות, אני מנחשת, לגלות לבד), היא דבר נלמד. ובסביבתו הקרובה של ג'ופרי, כפי שראינו, מצוי רק מי שמסתייג מנטיותיו הסדיסטיות.
באותה מידה, רק חברה שרגילה בפורנוגרפיה עד זרא יכולה להניח כי ע"מ להבהיר שאצבעון הוא סרסור, יש צורך להראות שוב ושוב סצנות של מין לסבי. כן, אצבעון הוא סרסור. הבנו את זה ברגע שחייליה של סרסיי פרצו לבית הזונות של אצבעון, התייחסו לחוסות כאל זונות והפריעו לחלקן באמצע האקט. הצגה של יחסי-מין מפורשים, שאינם מקדמים את העלילה ואין בהם כדי לחדד נקודה או להסביר לנו משהו אודות אחת הדמויות, נעשית למטרה אחת בלבד: למשוך ולגרות את הצופה הגברי.
וכל זה נתפס כמובן מאליו, כי ציצי, הרי, אנחנו רגילים לראות בכל מקום. אז מה אם אין לו ערך עלילתי. העיקר שיש ציצי.
לא צריך להראות עירום מלא או לצלם סצנת מין מלאה כדי להבהיר ששתי דמויות מקיימות יחסי-מין. לא צריך לצלם סצנת מין לסבי כדי שנבין ששתי נשים הן זונות ועובדות עבור סרסור. לא צריך להציג את דיינריז פוסעת בעירום מלא מול אחיה על מנת להבהיר עד כמה היא פגיעה וחשופה מולו. יש אינספור דרכים, טובות יותר אם יורשה לי לומר, על מנת להגיד בדיוק את אותם דברים. הצורה שבה "משחקי הכס" מזלזלת ואלימה כלפי נשים שייכת לחלוטין לעידן ולמאה שלנו. זה לא סותר את העובדה שנשים ביקום של "משחקי הכס" אינן שוות לגברים, זה רק אומר שהאופן בו הן מוצגות לא משקפת את אי השוויוניות הזו כפי שנראתה בימי הביניים, אלא כפי שהיא נראית בימינו אנו.
לא זאת הסיבה
