פרח.

את לא לבד כאן. רוצה לספר עוד? מה קרה? מה את מרגישה שיהיה איתך? מה את רוצה שיהיה?
אני שמחה שפתחת הודעה משל עצמך. מגיע מקום לדברים שאת מרגישה. מגיע מקום *לך*.
מחבקת.
 
לא יודעת (ט)

לא יודעת מה אני רוצה מעצמי
לא יודעת מה יהיה איתי
המצב אצלי רק הולך ומחמיר!
התחלתי באג"ם ואיך תליתי בהם ציפיות. בסוף מה יצא מזה?
שהם אמרו שהם לא יכולים לעזור לי ושאני אלך לאישפוז...
ואני נסעתי עד לתל אביב מאזור ירושלים!!! לכלום!!!!
תל השומר והדסה מלאים ולוקח מלא זמן עד שאני אכנס לאישפוז.
ואני לא יכולה להמשיך לחיות ככה!!!!!
מיום שישי אני בדיכאון נוראי, כל הזמן סגורה בחדר, ובוכה, ולא יודעת מה לחשוב.
והמשקל שלי תקוע לי בראש ואני חולמת עליו בלי סוף...
אני פוגעת בעצמי בלי סוף...
לא יכולה יותר!!!!
רוצה למות!!!
מחר יש לי מבחן. אני לא מצליחה לישון!!
בקושי שהצלחתי ללמוד, אני מקווה מאוד שאני יעבור את המבחן!!!!
אני לא מצליחה לתפקד בכלל

אני לא יכולה להמשיך ככה עד לאישפוז!
יש לי אינתייק נראה לי קוראים לזה בתל השומר שבוע הבא ביום שלישי זה עוד מלא זמן בשבילי שכל יום הוא סבל!!
סבל שאי אפשר לתאר...
והטראומה שעברתי לא נרגע! כל היום מתרוצץ לו בראש...
אני חיה בחרדה שמשתלטת לי על החיים
אני כבר לא מתפקדת....
לא יכולה יותר!
לא יכולה יותר!!!

ועכשיו תקופת המבחנים והעבודותץ מלחיץ בטירוף!!!

 
יקרה.

אם פנית לאג"ם והם הפנו אותך לאשפוז כנראה טוב שתלית בהם תקוות. אני לא מכירה אותך או את המצב שלך (שנשמע, רגשית, קשה מההודעות שלך) אבל אם אנשי מקצוע מפנים אותך לאשפוז - מאוד יכול להיות שזה מה שיוכל לעזור לך עכשיו, והם מטפלים אחראיים. טיפול במסגרת מרפאתית לא מתאים לכל אחת ובכל מצב. זה לא אומר שמשהו לא טוב בך; זה לא אומר שלא תוכלי להגיע גם לטיפול מרפאתי מאוחר יותר; וזה בטח לא אומר שלא תוכלי להחלים. זה אומר אך ורק דברים על איך שאנשי מקצוע רואים את המצב שלך היום. עכשיו.

לטראומה יש השפעות נוראיות. קטונתי מלהגיד דברים חכמים בנושא. כל מה שאני יכולה להגיד על זאת שלך, בינתיים, הוא שאני מאמינה לך ומצטערת שקרה לך מה שקרה. תזכרי שאת מגיבה בצורה הכי הגיונית, נורמלית, למצב כאוטי ונוראי. את לא אשמה והפגיעה בתפקוד שלך היא בגלל שחווית טראומה, לא בגלל שאת עושה משהו לא בסדר. וגם, טיפול. בכל מסגרת שהיא. טראומה לא מטופלת לא נרגעת או עוברת ברגע (להסתייג ולומר בדרך כלל? ברוב המוחלט של המקרים?). את הטראומה וההשלכות שלה צריך לעבד במקום מוגן, טיפולי ותומך. צריך להחזיר בהרבה הרבה טיפול דברים שהיא משכיחה - את האנושית שלך, של אנשים סביבך. את היכולת לתת אמון באחרים. זאת רשימה אינסופית, אישית. צריך גם לעבד ולהכיל את האובדן העצום שהטראומה גורמת לו. שוב, זאת לא את שלא בסדר. קרה לך. לא באשמתך. ועכשיו - וזה לא הוגן - את צריכה למצוא טיפול טוב ומכיל, מתאים.

מה את עושה ברגעים בהם את מרגישה ככה? (ניסית לדבר עם 1202 במקרי חירום? עם ער"ן?)
אני מציעה לך לבוא ולכתוב פה, כמו בהודעה הזאת שלך. את מה שיש לך בראש. הרבה פעמים זה עוזר. וגם להתקשר לקווי מצוקה שיכולים מאוד לעזור כשמרגישים רע ולבד. זה קול אנושי ותומך ומבין ששם כדי לעזור לך.

סליחה על ההודעה המבולבלת. תחזיקי מעמד עד האינטייק. ואנחנו כאן. אני כאן, אכפת לי ממך.
 
תודה

על התשובה! זה כיף לשמוע תגובות מאנשים שמבינים...
פניתי לאישפוז בהדסה עין כרם אבל זה חודשים עד שיתפנה מקום.
אני לא יכולה להמשיך לחיות ככה!
לא יודעת איך אשרוד
הבנתי שגם בתל השומר יש רשימת המתנה ארוכה...
אני תקועה. לגמרי תקועה. כולם מסביבי אומרים אישפוז ואין לאן להתאשפז. ועד שאני מוכנה לזה...
אני מרגישה רע. מאוד רע.
שונאת את הכל. לא רוצה לחיות!!!!!!!!!!!!!!!!אלא אם כן משהו ישתנה אבל כלום לא משתנה!
אני על כדורים והבטיחו לי שזה מה שיעזור לי, ככה שכנעו אותי לקחת אותם, והם לא עוזרים. ואין לי כח!!!!
אני צריכה להתחיל פסיכיאטרית חדשה, הקודם התייאש ממני, ואין לי כח! כמה אפשר ללכת למטפלים חדשים? (וישנים....)
אני כבר על אישפוז בית ל-3 שבועות בערך. מתחרםנת בבית! לא מדברת עם חברות, לא מדברת בכלל...
רק הפורום הזה עושה לי טוב...
ואני כ"כ רוצה להחלים! ולצאת מזה!!!
וזה באסה להרגיש תקועה...

לא התקשרתי אף פעם לקווי מצוקה. אני גם לא רואה איך זה עוזר. אין לי כח!!!
 
היום שלישי,

היה האינטייק? איך היה לך? מה אמרו לגבי האשפוז שלך? אמרו לך את זמני ההמתנה המשוערים?
את לא תקועה, גם אם זה מרגיש ככה. אין לך טיפול הכרחי שאת צריכה ומגיע לך. יש הבדל: הבעיה היא לא בך. תנסי לזכור את זה, בראש אם לא בלב. הבעיה היא לא בך.
קווי מצוקה, כמו הפורום הזה, יכולים לעזור עם הבדידות. עם ההרגשה שמשהו בך לא בסדר. את לא חייבת להתקשר אליהם אם את לא רוצה, זאת הצעה. לי הם מאוד עוזרים, לפעמים. (ואם מתקשרים 1202 - איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית - בשעות הבוקר נמצאות נשים שיכולות לתת רשימה של מטפלים ומרכזי טיפול מומלצים).
תחזיקי מעמד.
 
שבוע הבא

ביום שלישי.
היום הזה לא מגיע!!!!!!
אני החלטתי שאני מפסיקה את הטיפול שלי, ואני מקווה שיקחו אותי לתל השומר מהר!
אם יש המתנה מאוד מאוד ארוכה, אז אני אחזור לאגם עד האישפוז...
אני עדיין לא מאמינה שהגעתי למצב של אישפוז...

חברות שלי מהתיכון נפגשו השנה הרבה פעמים, אף פעם לא הלכתי רק לחתונה של חברה. עןד משיהא התארסה ואין לי כח ללכת למסיבת אירוסין!!!!
מספיק שמשהוא אחת יגיד לי העערה על איך שאני רזה או שמנה או על איזה אוכל טוב יש שם, וזה יהרוס לי את הכל...
אני לא יודעת מה לעשות...

אני צריכה להחליף תרופה אנטי דכאונית...
מפחיד אותי...
במיוחד התופעות לוואי שיכולים להיות מזה...
 
למעלה